תורגם מאנגלית ע”י: בוריס המרשלג (הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית – ישראל/פלסטין הכבושה)
בעולם של משבר, מלחמות ומהפכות, משימת בניית מפלגה מהפכנית סוציאליסטית עולמית חדשה דחופה מאי-פעם!
גילוי דעת של הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT), לפרטים: www.thecommunists.net
חברות וחברים, אחים ואחיות למאבק העולמי!
ארגון ה-RCIT – הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי – שולח ברכות חמות לרגל האחד במאי לכל הלוחמות והלוחמים למען שחרור מעמד הפועלים והמדוכאים בכל רחבי העולם. אין ספק כי עוברת עלינו תקופה היסטורית. מסלול ההיסטוריה האנושית משתנה בקצב הולך וגובר. אנו מצויים בעין הסערה כשאנו יודעים כי בעוד מספר שנים לא רב העולם יהיה שונה מאוד מכפי שהוא היום. משום כך, הדבר הדחוף ביותר שחובתנו כמהפכניות ומהפכנים לעשותו הוא לקחת חלק בתהליכי שינוי פני ההיסטוריה עם חזון ופעולה נכונים. רק כך ניתן יהיה להקים ארגון שיאחד את כל העומדות והעומדים בחזית המאבק; איחוד כזה יטביע את חותמו על המאבקים העתידים להתרחש בתקופה הקרובה.
את הסיבות שעומדות מאחורי ההתפתחויות הדרמטיות בפוליטיקה העולמית כיום פירטנו במסמך “נקודת מבט עולמית לשנת 2017”. בראשן, התרחבות הפערים והסתירות המובנות בקפיטליזם הגלובלי, התפתחות שתוביל למשבר עולמי נוסף חמור אף יותר מזה של 2008. רק לאחרונה, מחקר חדש חשף כי בשנת 2016 החוב העולמי המשיך לגדול בקצב מסחרר והוא עומד כעת על שיעור של 325% מהתל”ג העולמי. במונחים של כסף מדובר בסכום הבלתי נתפס – 215 טריליון דולר!
בתקופה היסטורית זו של שקיעה קפיטליסטית, הבורגנות פועלת על מנת לפצות על 40 שנה של צניחת רווחים על ידי מתקפות שונות על שכר הפועלים. הפועלים מצדם, מגלים שאין באפשרותם לרכוש ולצרוך את עודפי הייצור בצורה מספקת. תגובת הנגד של הבורגנות לא איחרה לבוא. תרופת פלא הם מצאו להם – שחרור בלי מרוסן של מפלצת האשראי אשר יצרה את החור השחור של החוב העולמי ההולך ומתרחב. בנוסף, המדינות הקפיטליסטיות מגלות כי הכנסותיהן ממסים הולכות ופוחתות וכי הקלות המס שהעשירים מחוקקים עבור עצמם מזה עשורים רק החריפו את הבעיה. את המחיר ישלמו שוב הפועלים והמדוכאים בצורת ההרס השיטתי של “מדינת הרווחה”. כיום אין הם מקבלים אלא שבריר האחוז מן השירותים וההטבות הציבוריות שהם חשבו שמגיעות להם בזכות ולא בחסד. מערכת היחסים ההרסנית הזו ממשיכה להוביל למצב שבו ההמונים העמלים נעשים עניים יותר בזמן שהאליטה העשירה תוחבת לכיסה את ההון העולמי ללא שמץ של בושה.
על רקע זה אנו צופים כיצד הבורגנות הלאומית והגושים האזוריים הולכים ומתפרקים – בארצות הברית, בבריטניה ובאיחוד האירופי. היריבות בין הגושים האימפריאליסטיים – ארצות הברית, האיחוד האירופי, יפן רוסיה וסין – הולכת ומחריפה. הדבר עולה בבירור על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לרוסיה בסוגיית סוריה ומאבקי השליטה בין ארצות הברית לסין במזרח אסיה (אם להשתמש בדוגמאות הבולטות והעכשוויות ביותר). הפרובוקציות הצבאיות ומלחמות צד ג’ בין המעצמות הגדולות מובילות צעד אחד צעד למלחמת עולם שלישית. אלא אם כן – מעמד הפועלים יצליח לסלק את המעמדות השליטים בזמן.
בינתיים, המעצמות הופכות תוקפניות יותר כלפי העמים המדוכאים של הדרום הגלובלי באמצעות מלחמות וכיבושים. הפצצות שטיח בלתי פוסקות הן מצד רוסיה והן מצד ארצות הברית (ובעלות בריתה – בריטניה, צרפת וכו’) כנגד בני העם הסורי והעיראקי הביאו למותם של יותר מ-100 אלף בני אדם בשנים 2016-2014 על פי הדוחות של המעצמות עצמן! הכיבוש האמריקאי של אפגניסטן ממשיך בשיתוף פעולה מצד ממשלת הבובות של קבול. ארצות הברית מסלימה את מתקפותיה בסומליה וצרפת (בעזרת בעלי בריתה) עושה זאת במאלי. התוקפנות הסעודית כנגד תימן, חרחורי המלחמה של ארצות הברית כנגד צפון קוריאה הן דוגמאות נוספות לקרב הריאקציוני שנועד לשבור את רוחם של מהפכנים דמוקרטים וסוציאליסטים החיים בדרום הגלובלי. כמובן שאין לשכוח את הדיכוי הברוטלי שאין רואים את סופו כנגד העם הפלסטיני בידי מדינת האפרטהייד הישראלית, כנגד הצ’צ’נים מצד רוסיה, כנגד בני האויגור בידי סין, כנגד בני קשמיר מצד הודו, הבאלוצ’ים בפקיסטן והכורדים בתורכיה.
ואם מעשי טבח ומלחמות כנגד עמי הדרום הגלובלי אינם נוראיים דיים, נאלצים פליטי החרב והמהגרים הנסים ממדינות אלה לעמוד מול גזענות הולכת ומחריפה כנגדם במדינות המערב ודרום אפריקה (החומה של טראמפ, רדיפת המוסלמים, גילויי האסלאמופוביה באירופה, פוגרומים כנגד מהגרים בדרום אפריקה). וכמובן שאין לשכוח את החרפתו של הדיכוי עתיק היומין כנגד השחורים בארצות הברית, בריטניה או ברזיל ומיעוטים דתיים דוגמת המוסלמים בהודו.
כל התופעות הללו הן עדות לכישלון המהדהד של הקפיטליזם והמשברים המחזוריים שהוא מייצר. מי שעוקב רק אחרי העיתונות הכלכלית המשרתת את התאגידים לעולם לא יקבל תשובה לשאלה מהי הסיבה לגל הדכדוך הכלכלי והאלימות הכיתתית? התקשורת הבורגנית מבטיחה לנו כי הפגמים המובנים בשיטה המתעללת הזאת הם רק משבר חולף. כל מה שהממשלות צריכות לעשות הוא לשווק באגרסיביות תכניות צנע, בסיוע התקשורת, תוך ניסיון לטמטם את הציבור דרך המרקעים ובימי סוערים יותר – זורים פילוג באמצעות הפצת שנאה לאומנית, שנאת זרים והסתה כנגד השד התורן – האסלאם.
בזמן שהתקציבים החברתיים הולכים ומתייבשים עד שהם נעלמים לחלוטין, כסף רב מושקע במנגנוני הדיכוי המעמדי – איבזור המשטרה באמצעי לחימה קטלניים, אמצעי ריגול ופיקוח בסגנון “האח-הגדול” – כל אויבי המעמד מתאמנים ומתכוננים ליום שבו הייאוש יהפוך לזעם וההמונים יצאו לרחובות – בין אם הם שחורים, חומים או מהגרים. מפלגות הימין הקיצוני (לה-פן, וילדרס, שטראכה) חייבות את צמיחתן לאותם הפחדים המוחדרים בעקשנות על ידי התקשורת הקפיטליסטית. הפחד הזה, במקומות אחרים בעולם, שימש הצדקה להפיכות צבאיות (ברזיל, מצרים, תאילנד) אשר קרעו את מסיכת הדמוקרטיה מעל פרצופה של ה”דמוקרטיה הבורגנית.”
אולם הפועלים והמדוכאים מסרבים להיכנע וממשיכים למרות הכל, ובמספרים הולכים וגדלים, להיאבק בחזרה. העם הסורי מסרב להיכנע וממשיך להיאבק בדיקטטורה של אסד; ההתנגדות בתימן ממשיכה להלום בפולש הסעודי; ההמונים במקסיקו יוצאים לרחובות במחאה על יוקר מחירי הדלק; ההמונים בברזיל השביתו את המדינה במחאה כנגד ממשלת ההפיכה של טמר; שביתות גלליות בארגנטינה וגויאנה הצרפתית; שריפת הקונגרס הלאומי בפרגוואי; הפגנות ענק בצ’ילה ופרו; תנועת הנשים העממית והאמיצה כנגד אלימות באמריקה הלטינית; מאבקם של הפועלים השחורים והצעירים בדרום אפריקה; ההתנגדות העממית לכוחות הכיבוש של האיחוד האפריקאי בסומליה; הפגנות הענק כנגד השחיתות בדרום קוריאה אשר הביאו להדחתה של הנשיאה הימנית, פָּאק גוּן-הְיֶה; אינספור שביתות הפועלים בסין; תנועת הנשים העניות המיליטנטית בהודו; תנועת “חיי שחורים נחשבים” ותנועת האנטי-טראמפ בארצות הברית; הפגנות הסולידריות עם ת’יאו בצרפת; וההפגנות למען הפליטים בספרד.
מלחמות השחרור, השביתות, הפגנות הענק במדינות כה רבות ברחבי העולם הן סימן לכך שמעמד הפועלים והמדוכאים העולמי מתעורר והוא מוכן להשיב מלחמה כנגד הדיקטטורות ותכניות הצנע. על מנת שמאבקים אלה יעלו הילוך יש לארגן ועדי פעולה המוניים במקומות העבודה ובשכונות, יש לאחד לדחוף שמאלה את האיגודים המקצועיים ויש לארגן מיליציות עממיות. רק כאשר כל אלה מוכנים ומאורגנים קיים סיכוי כלשהו להפיל את המעמד השליט ולהקים תחתיו ממשלות פועלים ואיכרים-עניים.
אלא שכל ניסיון לארגן גופים דוגמת אלה נתקל במאמצי בלימה כבירים מצד ההנהגה הרשמית הנוכחית של תנועת הפועלים והמדוכאים – בירוקרטים בוגדניים של איגודי העובדים, מנהיגי המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות, מנהיגי מפלגות סטליניסטיות או מפלגות מזרם ה-קסטרו-צ’אביסטה, בני לווייתם הצנטריסטים, מפלגות המייצגות את הלאומנות הזעיר-בורגנית ומפלגות המתבססות על האידיאולוגיה האסלאמיסטית. חלקן מוליכות שולל את הפועלים והמדוכאים במודע, חלקן אינן מודעות לכך. בשיאם של מאבקים מעמדיים ניתן לזהות אותן בקלות דרך תמיכתן הגלויה במהפכת-הנגד או בקפיאתן ובחירתן בעמדה נייטרלית ופחדנית (למשל בסוגיית אסד, גנרל א-סיסי, ההפיכה הצבאית בברזיל, משטר ה-יורו-מיידן באוקראינה, ההכרזה על מצב חירום בצרפת, המלחמות האימפריאליסטיות במזרח התיכון, משטר ה-ANC בדרום אפריקה, האימפריאליזם של רוסיה וסין וכו’).
לפיכך, המשימה הדחופה ביותר מצד המהפכניות והמהפכנים היא לאחד כוחות במטרה לקדם את המאבק ולבנות מפלגה סוציאליסטית מהפכנית עולמית ולהעמידה כאלטרנטיבה לרפורמיזם, צנטריזם ופופוליזם זעיר-בורגני.
על המהפכניות והמהפכנים לשלב את המאבק למען החזון המהפכנית יחד עם הפיכתו לקונקרטי ורלוונטי. ניתן לעשות זאת דרך הצגת סדרה של אסטרטגיות וטקטיקות לשירות המאבק המאבק המעמדי הנוכחי. אך ורק ארגונים המבינים את החזון המרקסיסטי כפי שהוא בא לידי ביטוי בהווה ורואים בבהירות את המצב העולמי ואת משימות המאבק המעמדי הנגזרות מתוכו, יכולים לקחת חלק בבנייתן של מפלגות מהפכניות חדשות ומפלגה עולמית חדשה למען מהפכה סוציאליסטית.
בין תומכינו מצויות ומצויים מי שטוענות וטוענים כי הכוחות המהפכניים האותנטיים כה קטנים עד כי אין זה אפשרי לבנות מפלגה מהפכנית עולמית חזקה בטווח הנראה לעין. לכך אנו משיבים כי אנו מודעים לחלוטין לכל החולשות והמכשולים בדרך. אולם, אין אנו רואים כל אלטרנטיבה מלבד בניית מפלגה כזו. את זאת אנו מסיקים מלימוד קפדני של מאבקי העבר, מהפכות ומהפכות הנגד. היינו עדים למספיק התקוממויות המוניות אשר נחלו תבוסה וזרו דכדוך בשל היעדר מפלגה מהפכנית אותנטית. נדמה שהקרבת המאבק העיקש למען הקמת של מפלגת אוונגרד זו לטובת הישגים קצרי טווח תוביל להמשך שרשרת התבוסות אשר ספגנו במהלך עשרות השנים האחרונות. אנו אומרים לא! המעמד שלנו כבר שילם מחיר גבוה די והותר בשל היעדרה של מפלגה מהפכנית בהנהגה. חייבים לשנות כיוון. חייבים לבנות מפלגה עולמית חדשה על בסיס יסודות מהפכניים מוצקים. אחרת, מעמד הפועלים ימשיך לספוג תבוסה אחרי תבוסה, שנים על גבי שנים!
מסיבה זו אנו מבקשים להסב את תשומת לבם של כל הלוחמות והלוחמים ברצינות למען שחרור מעמד הפועלים והמדוכאים ל”קריאה הדחופה” שפרסמנו ובה אנו מביאים תמצית של המסקנות החשובות ביותר הנחוצות לקידום איחוד השורות של המהפכנים האותנטיים:
לדעתנו, מהפכנים בכל רחבי העולם צריכים להתחיל לשתף פעולה באופן מיידי ולהניח את היסודות לאיחוד על בסיס עקרוני. כך נזרז את תהליך בנייתה של מפלגה עולמית חדשה וחזקה מתמיד. בתור התחלה עלינו להסכים על מספר נושאים חשובים הנוגעים למאבק המעמדי העולמי. בשלב הפוליטי הנוכחי, ה-RCIT רואה בנושאים הבאים את קווי היסוד:
(1) הכרה ביריבות ההולכת ומחריפה בין המעצמות האימפריאליסטיות הבאות – ארצות הברית, האיחוד האירופי, יפן, רוסיה וסין. מבלי להביא בחשבון את המעצמות העולות, רוסיה וסין, תוך התמקדות בארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן בלבד, לא ניתן להבין את הכוחות המניעים את המשבר הקפיטליסטי הנוכחי ולנקוט בעמדות ובדרכי הפעולה הנכונות. על מהפכניות ומהפכנים לסרב בכל תוקף להעניק תמיכה לצד כלשהו במאבק הבין-אימפריאליסטי ולהניף במקום זאת את הסיסמה “האויב העיקרי נמצא בבית!”. למדיניות זו קוראים במונחים לניניסטיים “מדיניות התבוסה המהפכנית”, כלומר, אנו תומכים ופועלים למען התבוסה של כל הצדדים היריבים במאבק בין-אימפריאליסטי.
(2) מאבק עקבי כנגד האימפריאליזם. על מהפכניות ומהפכנים לתמוך בתבוסה של מדינות אימפריאליסטיות בכל סכסוך מול כוחות המייצגים את העמים המדוכאים, ולתמוך בניצחון צבאי של העמים המדוכאים תוך סירוב עיקש להעניק כל תמיכה פוליטית שהיא לקבוצות הנהגה בלתי-מהפכניות בקרבם (כמו למשל אסלאמיסטים זעיר-בורגנים, לאומנים וכד’). הדבר רלוונטי גם לסכסוכי פנים (כמו למשל דיכוי השאיפות הלאומיות של הצ’צ’נים בידי רוסיה) וגם למלחמות כנגד מדינות מדוכאות (אפגניסטן, סוריה, מאלי, סומליה). כמו כן, מהפכניות ומהפכנים מחויבים להיאבק למען גבולות פתוחים של המדינות האימפריאליסטיות ולמען שוויון מלא למיעוטים לאומיים ומהגרים. יתר על כן, על מהפכניות ומהפכנים לסרב בעקשנות לתמוך במחנה אימפריאליסטי אחד כנגד האחר בכל סכסוך נתון (למשל מחנה הברקסיט נגד האיחוד האירופי; קלינטון נגד טראמפ).
(3) המשך תמיכה במהפכה הערבית. ההתקוממויות ההמוניות בתוניסיה, מצרים, לוב, סוריה, תימן וכו’ היוו את המאבק המעמדי החשוב והמתקדם עד כה מאז תחילת התקופה ההיסטורית הנוכחית ב-2008. יחד עם זאת, אסור לעצום את העיניים אל מול העובדה כי בהיעדר הנהגה מהפכנית ההמונים ספגו מספר תבוסות בקנה מידה מחריד – ההפיכה הצבאית של א-סיסי ביולי 2013 במצרים, טבח בני ובנות העם הסורי מידי אסד ותומכיו החיצוניים. אולם התהליך המהפכני אינו עוצר ומשתקף בהתנגדות העממית המתמשכת בסוריה, תימן, מצרים וכו’. ארגונים מהפכניים אמיתיים יתאפיינו בכך שיעניקו תמיכה בלתי מותנית בנצחונם של אותם מאבקים עממיים כנגד הדיקטטורות והכוחות הריאקציוניים, תוך שהם מסרבים להעניק כל תמיכה פוליטית לקבוצות ההנהגה הבלתי-מהפכניות בשטח (למשל אסלאמיסטים זעיר-בורגנים).
(4) מעורבות בכל מאבקי ההמונים כנגד תכניות הצנע וכנגד מתקפות ריאקציוניות על החירויות הדמוקרטיות. על מהפכניות ומהפכנים להתנגד לכל גילויי הכיתתיות – לאלה המסרבים להשתתף במאבקים המוניים תוך הסתתרות מאחורי תירוצים שונים של ההנהגה הבלתי-מהפכנית שלהם-עצמם. במקום זאת, מהפכניות ומהפכנים יפעלו למען טקטיקת החזית המאוחדת במאבקי הפועלים והאיכרים המונהגים על ידי כוחות רפורמיסטיים או פופוליסטיים כנגד תכניות הצנע (לדוגמה – איגודים מקצועיים, ארגוני-המונים של האיכרים ועניי העיר, מפלגות דוגמת מורנה במקסיקו, סיריזה ביוון לפני 2015, פודמוס בספרד) או כנגד הפיכות ודיקטטורות אנטי-דמוקרטיות (מאבקים המובלים כעת על ידי ארגונים דוגמת: PT, CUT, MST בברזיל; האסלאמיסטים במצרים; המורדים בסוריה). את הקריאה לחזית מאוחדת חובה לשלב יחד עם מאבק עקבי כנגד כל צורות החזית העממית וחזיתות פופוליסטיות זעיר-בורגניות, בכדי שהפועלים והאיכרים יסירו את תמיכתם מן ההנהגות הבלתי-מהפכניות הללו ובמקום זאת יפעלו למען הקמת מפלגת פועלים מהפכנית ועצמאית.
מכאן אנו קוראים לכל הארגונים השואפים באמת ובתמים לצעוד לעבר הקמתה של מפלגה מהפכנית עולמית חדשה לאחד כוחות על בסיס 4 קווי היסוד המפורטים לעיל. כצעד ראשון, ה-RCIT מציע להקים ועדת-קשר משותפת אשר תפעל להכין ולארגן ועידה בינלאומית בה יידונו הצעדים המעשיים לקידום הקמתה של מפלגה מהפכנית עולמית. ה-RCIT מתחייב לדון ברצינות ולשתף פעולה באופן ההדוק ביותר האפשרי עם כל הכוחות השותפים לתפיסת העולם המתוארת לעיל.
אנו מפצירים בכל חברה וחבר, אח ואחות למאבק, ללמוד את המסמך הזה וליצור קשר עם ה-RCIT על מנת שנדון במשותף בצעדים לקראת שיתוף פעולה הדוק יותר, ובמאמצים משותפים לבנות את הכלי החשוב ביותר עבור מעמד הפועלים במאבקו לשחרור: מפלגה עולמית של המהפכה הסוציאליסטית! בואו ונצעד קדימה!
אין עתיד ללא סוציאליזם!
אין סוציאליזם ללא מהפכה!
אין מהפכה ללא מפלגה מהפכנית!
הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי מאגד ארגונים ופעילים ב-14 מדינות: פקיסטן, סרי-לנקה, ברזיל, מקסיקו, ונצואלה, ישראל/פלסטין הכבושה, תימן, תוניסיה, תורכיה, זימבבווה, אאוטארואה / ניו-זילנד, גרמניה, בריטניה ואוסטריה.
למעוניינות והמעוניינים בניתוחים מעמיקים יותר של ה-RCIT של המצב בעולם והחזון שהוא גיבש ביחס למצב זה אנו ממליצים לקרוא את המסמכים הבאים באנגלית:
World Perspectives 2017: The Struggle against the Reactionary Offensive in the Era of Trumpism, https://www.thecommunists.net/theory/world-perspectives-2017/
Urgent Call for Unity and a Joint Struggle on a Revolutionary Platform, https://www.thecommunists.net/rcit/urgent-call-revolutionary-unity-1/
Manifesto for Revolutionary Liberation, https://www.thecommunists.net/rcit-program-2016/)