למען מאבק לביטול חוק ההדחה!

סלקו את הטלפיים מחברת הכנסת הפלסטינית חנין זועבי!

מאת: יוסי שוורץ

באותו שבוע התבשרנו כי הצבא מינה את הרב אייל קרים, המתיר אונס של "גויות", דהיינו אונס של ערביות כדי לשמור על מורל החיילים, לרב הראשי של הצבא וכי הכנסת העבירה את חוק ההדחה שמטרתו לסלק חברי כנסת ערבים ובראש ובראשונה את חברת הכנסת חנין זועבי, בשם המאבק לכאורה כנגד הגזענות והטרור.

אין אלו שני נושאים נפרדים אלא שני אספקטים של חברת האפרטהייד הציונית הקיימת על ביזת העם הפלסטיני, על ניסיון השתקתו בכוח ועל הרשות לרצוח בו ולאנוס את נשותיו. על איזה מאבק כנגד הגזענות יכולה לדבר חברה שבה ניתן למנות תומך באונס ערביות לרב הראשי של הצבא?! אין חברה הבנויה על גזל העם היליד יכולה להיות אלא חברה שעברה הליך של התבהמות גזענית. אותן נשים בשמאל הציוני היוצאות בצדק כנגד מינוי רב המטיף לאונס ובאותו וזמן תומכות בצבא הישראלי רק מסייעות לאשליה הציונית שיש להם צבא מוסרי בעוד שמדובר בצבא של קלגסים הפועל לשימור והרחבה של מדינת האפרטהייד הגזענית.

יש המציגים את חוק ההדחה כתגובה לנאומה של חברת הכנסת חנין זועבי שבו אמרה שקלגסי שייטת 13 שירו למוות בתשעה פעילים תורכים על הספינה המרמרה בשנת 2010 הם רוצחים. הציונים ובמיוחד הימין הציוני, כמובן, לא יכולים לסבול שנוגעים להם בפרה הקדושה שלהם – למרות שלא חסרות הוכחות שחיילים ישראלים רוצחים פלסטינים ואפילו אינם עומדים לדין.

ישראל הרי שילמה פיצויים למשפחות ההרוגים בשל רצח יקיריהם, ובכך הודתה ברצח. כמובן שישראל שילמה פיצויים כחלק מהעסקה של ההתקרבות לממשל ארדואן, אך אילולי רצחה את הפעילים, שהתגוננו באמצעות מוטות ברזל וסכינים כנגד הנשק האוטומטי, לא הייתה משלמת. כך שעובדתית חברת הכנסת זועבי צודקת באמירתה.

הממשלה של נתניהו טוענת כמובן שהייתה לה הצדקה להשתלט על מרמרה משום שספינה זו, כחלק משייטת "החופש לעזה" שומו שמיים, ניסתה לפרוץ את המצור הנפשע על עזה. יש להוסיף כי חיילי השייטת השתלטו על הספינה במים החוץ טריטוריאליים של ישראל כך שהייתה זו פעולה פירטית והתקפה למעשה על תורכיה.

אולם אין קשר בין הנאום שנשאה זועבי בסוף יוני השנה ובין חוק ההדחה, משום שאת הצעת החוק הגישה וועדת הכנסת כבר בפברואר השנה ואילו חברת כנסת זועבי נשאה את נאומה, שהרגיז את הציונים עד כדי כך שהיו מוכנים לעשות לה לינץ, בסוף יוני השנה.

"הכיצד", הם זועקים "בכנסת ישראל חברת כנסת המקבלת משכורת מהמדינה מעיזה לאומר שחיילים ישראלים הם רוצחים"? זאת הסתה המחבלת במרקם העדין של היחסים בין יהודים לערבים". אין הם תופסים שתפקידה של אופוזיציה לוחמת הוא להשתמש בכנסת כבמה ולומר דברי אמת גם כשהם לא נעימים לרוב הלאומני והגזעני. אין הם יכולים להבין שבחוקים הגזעניים שלהם, אותם הם מכוונים קודם כל כנגד האזרחים הערבים, הם משניאים את עצמם לא רק על האזרחים הערבים אלא על כל שוחרי הדמוקרטיה בעולם. השכר שחברי כנסת מקבלים אינו פריבילגיה, אלא הכרח במשטר הטוען לדמוקרטיה, אחרת רק העשירים יוכלו להיות חברי פרלמנט ובכך תיחשף אופייה של הדיקטטורה של בעלי ההון.

החוק החדש קובע שמליאת הכנסת תוכל להדיח ח"כ בגין הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, ובלבד שבהדחה יתמכו 90 ח"כים. הליך ההדחה יחל לאחר שעל בקשת ההדחה יחתמו 70 חברי כנסת, מתוכם 10 חברי כנסת שאינם חברים בקואליציה. כמו כן, לא יהיה ניתן להדיח ח"כ בתקופת בחירות.

חוק זה הנו צעד נוסף להשתקה ולסילוק חברי הכנסת הערבים מהפרלמנט הציוני. הוא בא לאחר שאת התנועה האסלאמית הצפונית הוציאו מחוץ לחוק בשל הגנתם על מתחם אל אקצא.

זהו צעד נוסף בדרכו של נתניהו למשטר בונפרטיסטי (משטר אנטי דמוקרטי ריכוזי) שאינו שונה במיוחד מהמשטר של חברו החדש-ותיק, רג'פ טאיפ ארדואן. אין זה כלל מפתיע שבעוד שארדואן פועל לחיסול הזכויות הדמוקרטיות בטורקיה, בניטו נתניהו וחבריו עושים זאת בארץ.

יש לומר להם בפרצוף שלא חברי הקואליציה הם שבוחרים את חברי הכנסת הערבים, אלא הבוחרים שלהם שרובם ערבים ורק להם יש את הזכות להחליט מי ייצג אותם. סילוק חבר כנסת ערבי על ידי רוב ציוני פרושו התקפה על הבוחרים הערביים והיהודים שבחרו ברשימה המשותפת.

שנית, אם צריך היה לסלק מהכנסת את כל חברי הכנסת שהתבטאו בגזענות, יש להתחיל עם ראש הממשלה ונאומיו הידועים ערב הבחירות והרשימה רק מתחילה בו והיא תותיר את הכנסת ריקה למדי מחברי הכנסת הציוניים.

שלישית, זכותו של העם הפלסטיני להתנגד גם בכוח הנשק לכיבוש ולנישול, זאת לא רק עמדה מוסרית, אלא החוק הבינלאומי מכיר בזכות זו:

החלטה של מליאת האו"ם A/RES/33/24 מ-29 בנובמבר 1978 אומרת (המליאה) "מאשרת את הלגיטימיות של המאבק של העמים לעצמאותם, לשלמות ארצם, לאחדות לאומית ולשחרור משליטה קולוניאליסטית וכיבוש זר בכל האמצעים כולל המאבק המזוין[1]." כך שהחוק הזה אינו רק אנטי דמוקרטי אלא מנוגד לחוק הבינ"ל שישראל דורכת עליו שוב ושוב.

יש להוסיף שחברת הכנסת זועבי מעולם לא התבטאה באופן גזעני והאמירה שחיילי השייט 13 ה&##1501; רוצחים אינה אמירה גזענית וגם לא קריאה למאבק מזוין נגד הכיבוש הציוני. אך חוק זה מכוון כנגדה וכנגד הזכויות הדמוקרטיות.

יש מקום להגיש עתירה לבית המשפט העליון, אשר לא פעם הצהיר כי זכות הביטוי היא זכות על שבלעדיה אין דמוקרטיה. כבר פסק דין "קול העם[2]", קבע שחופש הביטוי הוא זכות יסוד במשטר הדמוקרטי ופגיעה בחופש הביטוי בגלל חשש לפגיעה בביטחון מדינת ישראל, תהיה מוצדקת רק אם ישנה הסתברות גבוהה מאוד שהפגיעה אכן תתממש והסתברות "קרובה לוודאי", ורק אם הפגיעה הזו תהיה קשה וחמורה מאוד.

גם ביחס למחזה של יצחק לאור "אפרים חוזר לצבא" העוסק במותו של מפגין פלסטיני מירי חייל ישראלי קבע בית המשפט העליון בהתאם לפסק-דין קול העם, כי "נוסחת האיזון" בין חופש הביטוי וביטחון המדינה היא, שהגבלת חופש הביטוי מוצדקת כאשר הסכנה לשלום הציבור חמורה וההסתברות שתתממש "קרובה לוודאי". כן נקבע, שאיסור על הצגת המחזה הוא הכלי האחרון שיש להשתמש בו כדי למנוע סכנה לשלום הציבור.

גם הסילוף הגס ביותר של דברי חנין זועבי לא יכול לשכנע כל בר דעת כי דבריה הם סכנה מוחשית לביטחון הציבור. יש בו אולי סכנה למעשים נפשעים כהטלת מצור על עזה אותו הפכה ישראל לגטו פלסטיני.

אם נכון הדבר שיש להגן על חופש הביטוי של מחזה שהרגיז את הלאומנים הציוניים, על אחד כמה וכמה נכון הדבר ביחס לנבחרי הציבור. דמוקרטיה כפי שאמר וולטיר מתבטאת ברעיון שאיני מסכים לאף מילה מדבריך, אך מוכן אני להקריב את חיי כדי להגן על זכותך לבטא את דבריך. בכנסת הגזענית שונה הרעיון של וולטיר ל"אני מוכן לעשות כל דבר על מנת למנוע ממך להתבטא."

אך אם זה נכון להגיש עתירה לבית המשפט העליון, אין לסמוך עליו, משום שהוא כלב השמירה של המדינה הציונית וכבר ראינו ב-2014 כיצד הוא דחה את עתירתה של ח"כ זועבי שהושעתה לששה חודשים.[3]

זה הזמן לארגן את ההפגנות הגדולות ביותר שניתן לארגן כאמצעי לחץ לביטול חוק זה. זה הזמן לארגן הפגנות ופעולות נוספות של חזית מאוחדת שבה תיבחן כל מפלגה קבוצה ואדם פוליטי היכן הם ניצבים במאבק להגנת הזכויות הדמוקרטיות.

יש לזכור שמדינת ישראל אינה עושה טובה לפלסטינים אזרחי ישראל בכך שהיא מאפשרת להם לבחור ולהיבחר. ההחלטה לאפשר בכנסת מפלגות ערביות עצמאיות, בניגוד לתקופה של הממשל הצבאי, נועדה לשוות לישראל מראית עין של דמוקרטיה ליברלית והסרת מסיכה זו רק תסיע למאבק להחרמת מדינת האפרטהייד הציונית.

בעוד שיש לפעול נגד חוק ההשעיה וכנגד סילוקה של ח"כ זועבי, הגיע הזמן לחשוב על חלופה דמוקרטית של ממש לכנסת הגזענית – אסיפה מכוננת שבה ישתתפו הפלסטינים ותומכיהם היהודים. אסיפה מכוננת שתקרא למדינה דמוקרטית אחת שתכלול את זכות השיבה של הפליטים ותהיה פתוחה לכל התומך בזכויות דמוקרטיות של ממש.

לדעתנו המאבק לדמוקרטיה ממשית הוא מאבק, לא למען דמוקרטיה של הטייקונים נוסח וול סטריט אלא למען דמוקרטיה של הפועלים והפלחים, הנשים, הנוער, העצמאים, עובדי הצווארון הלבן ושאר הקבוצות המדוכאות והמודרות בחברה.


[2] בג"צ 73/53 קול העם

[3] בג"צ 6706/14

 

 

Leave a Reply