גילוי דעת מקוצר של הלס”א בנושא הבחירות בוונצואלה 2010 [ניתוח מלא יפורסם כאן בעתיד הקרוב]
ב-26 לספטמבר ייערכו בחירות לפרלמנט בוונצואלה. בניגוד לרבים בשמאל, הלס”א אינה תומכת באף אחת מן המפלגות ובכלל זה ה-PSUV, מפלגתו של הנשיא הוגו צ’אבס.
שלא כמו בבחירות הקודמות לבית המחוקקים, אשר הוחרמו על ידי הימין, הפעם מפלגות האופוזיציה תיקחנה חלק בבחירות כשהן נהנות מגיבוי פיננסי ופוליטי מצד האימפריאליזם האמריקני. מפלגות אלו מהוות אויב מסוכן למעמד הפועלים ועל כל מהפכן לגנות אותן. אנו נגן תמיד על מדינה מדוכאת כוונצואלה כנגד התערבויות אימפריאליסטיות מכל סוג שהוא.
אולם ממשלה פופוליסטית אשר מתעמרת, פורקת מנשקם ומדכאת את רוחם של הפועלים, היא עצמה מכשירה את הקרקע לתבוסה של מעמד הפועלים. על המהפכנים בוונצואלה מוטלת החובה להזהיר את הפועלים מפני סכנה זו ולהדגיש את הצורך ההולך וגובר למפלגת פועלים מהפכנית. אלא שכרגע אין כל מפלגה מסוג זה בוונצואלה. מפלגות האופוזיציה וכמו כן, כפי שנוכיח מיד, ה-PSUV, כולן מפלגות בורגניות התומכות בקפיטליזם.
בשעה שמשברים פוליטיים פורצים בכל רחבי העולם, ההמונים מחפשים פתרונות לבעיותיהם. אך כמו כל הפוליטיקאים נציגי הבורגנות, אין לצ’אבס פתרונות כלל ולכן הוא נאלץ להאשים את ההמונים בכישלונותיו המדיניים. הוא תולה את האשמה על קיפאונם של הפרויקטים החברתיים, אשר הושגו תוך מאבק המוני, בהזנחה ושיתוף פעולה הססני מצד ההמונים. לדוגמא, הוא טען שפרוייקט באריו אדנטרו (Mission Barrio Adentro) חדל מפעילות בעקבות “הזנחה מצד כולם.”
יש בשמאל הטוענים כי ה-PSUV מהווה מפלגת פועלים או מפלגה סוציאליסטית מסוג כלשהו, וכך הם מצדיקים את כניעתם לצ’אבס תחת כסות של “תמיכה ביקורתית.” אלא שאין כל אפשרות שה-PSUV, אשר הוקמה על ידי צ’אבסופוליטיקאים אחרים, נציגי הבורגנות, מהווה מפלגה מסוג זה.
התקפותיה של ה-PSUV כנגד מעמד הפועלים משמשות הוכחה חותכת לכך. אחת מן הדוגמאות לכך בזמן האחרון הייתה ההתקפה כנגד עובדי מיצובישי ביוני 2009 במפעל ה-MMC של מיצובישי בחבל אנסוואטגוי (Anzoátegui), שם ניהלו העובדים מאבק בן 16 חודשים כנגד פיטוריהם של רבים מעמיתיהם ובהם מנהיגי איגודים מקצועיים. הממשלה תמכה בפיטורי העובדים והכריזה על מאבקם על זכויותיהם כמאבק בלתי חוקי.
התנקשויות במנהיגי ופעילי איגודים מקצועיים, כמו במיצובישי, בתוספת מעצרים ושאר סנקציות משפטיות בהן נעשה שימוש במטרה לדכא מאבקים מיליטנטיים, הפכו כולם לאמצעים אופייניים של הממשלה להתמודדות מול דרישותיו של מעמד הפועלים לתנאי עבודה הוגנים, בטחון תעסוקתי, הימנעות מהעסקתם של עובדי קבלן ונושאים אחרים. כמו כן, בריונים שכירים של המעסיקים אחראים להתקפות רבות על העובדים בעוד שהממשלה עומדת מן הצד ואינה עושה דבר על מנת להיאבק בתופעה.
רבים מתומכי צ’אבס בשמאל מצביעים על ההלאמות שהתבצעו תחת שלטונו של צ’אבס כהוכחה לטענותיהם שצ’אבסהוא אכן לוחם למען מעמד הפועלים או הסוציאליזם. אלא שהלאמות אינן המאפיין היחידי של מדיניות סוציאליסטית. אין זו אלא תפיסת עולם אופיינית לקבוצות הטוענות כי כל מדינה בעלת כלכלה מולאמת מהווה מדינת פועלים “מעוותת.”
למעשה, במקרים מסוימים, השתמש צ’אבס בהלאמות כאמצעי לריסון המאבק המעמדי. למשל במקרה של מפעל הפלדה סידור (SIDOR) בגוויאנה, שם בוצעה ההלאמה חודשיים לאחר שביתה אשר לממשל המקומי (תומך צ’באס) היה אינטרס בדיכויה. כך הוא ניצל את ההלאמה כאמצעי להרגיע את העובדים תוך שהוא אינו נכנע לכל דרישותיהם.
יש לציין גם שרוב ההלאמות התבצעו תוך מתן פיצוי נדיב לבעלים לשעבר. הדבר מזכיר את המסר של צ’אבס לבורגנות בוונצואלה כי הוא וחבריו: “מכבדים אתכם כבני וונצואלה…”
הלאמות תחת משטר קפיטליסטי, אפילו תחת תנאים אופטימאליים, מותירות על כנו את הניצול של מעמד הפועלים. הפועלים בוונצואלה למדו את הלקח הזה על בשרם.
בהתחשב באופייה הבורגני של ה-PSUV, אין אנו רואים כל סיבה שמהפכנים יעניקו לה את תמיכתם בבחירות. כמו כן, אנו מגנים את הברית האלקטוראלית בין מפלגת השמאל הסוציאליסטי המאוחד (United Socialist Left), מפלגה קטנה תחת הנהגתו של אורלנדו צ’ירינו ששמה נקשר במאבקים מיליטנטיים, והמפלגה הבורגנית PPT (Patria ParaTodos). כל ברית בין-מעמדית של מפלגת פועלים ומפלגה בורגנית כובלת את הפועלים לבוסים שלהם ומשכנעת אותם לתמוך בקפיטליסטים טובים כנגד קפיטליסטים מרושעים במקום להיאבק למען השלכתה של השיטה הקפיטליסטית בכללותה.
לפועלים אין מפלגה להצביע בעבורה בבחירות שלפנינו. אולם הצורך להקים מפלגה מהפכנית יוותר גם לאחר הבחירות כאשר כל האגפים של המעמד השליט בוונצואלה ייאלצו להגביר את עוצמת העימות שלהם מול מעמד הפועלים. זהו תפקידם של הפועלים המתקדמים ביותר מבחינת תודעתם הפוליטית בוונצואלה – האוואנגרד של מעמד הפועלים – להקים ולהנהיג מפלגה מסוג זה.