מאה שאלות ותשובות על סוציאליזם – 1 עד 20

מאת יוהנס וינר

הארגון הקומוניסטי המהפכני לשחרור (RKOB)

הסניף האוסטרי של הארגון הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT)

נובמבר 2013

מבוא

המסמך שלהלן מבוסס על התרגום לאנגלית של חוברת שיצאה במקור בגרמנית מאת ה-RKOB , הסניף האוסטרי של ה-RCIT, באביב של שנת 2013. מחבר החוברת המקורית בגרמנית הוא החבר יוהנס וינר, חבר מוביל ב-RKOB. המסמך תורגם לאנגלית על ידי ה-RCIT תוך הכנסת שינויים והרחבתו כדי להתאימו לקהל בינלאומי.

מטרת המסמך לספק היכרות ראשונית לפעילים מהפכנים שרוצים לחדד את שליטתם ברזי הסוציאליזם המדעי, הידוע בכינוי “מרקסיזם.” מדובר במבוא, על קצה המזלג, עבור פעילים שטרם רכשו לעצמם ידע רב במרקסיזם. מטבע הדברים, אין מדובר בתמצית הידע המרקסיסטי כולו. מסיבה זו, קריאת המסמך הזה אינה יכולה לבוא במקום הצורך ללמוד את היצירות הקלאסיות של מרקסיזם (שנכתבו בידי מרקס, אנגלס, לנין, לוקסמבורג, וטרוצקי). כמו כן, קריאת חוברת זו אינה מהווה תחליף לעיון מעמיק במצע של ה-RCIT בספריו ובכתבי העת שלו. אולם, כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן, ובדיוק לשם כך נועד מסמך זה.

תרגום החוברת בגרסה האנגלית (המורחבת לקהל בינלאומי) לעברית בוצע על ידי הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית (לס”א – ISL) הסניף של ה-RCIT בפלסטין הכבושה/מדינת ישראל.

נובמבר 2013

מייקל פרובסטינג (Pröbsting)

המזכיר הבינלאומי של ה-RCIT

פרק א

היסודות הכלכליים של החברה הקפיטליסטית

1. מהי חברה? סך כל יחסי הגומלין המשתנים בין בני האדם החיים בתחום טריטוריאלי משותף.

2. מהו ייצור? ייצור הוא הפיכתם של חומרי גלם למוצרים אשר מקורה בעבודה אנושית, כגון הפיכת עפרות ברזל לברזל, קטיף של תפוחים, חיתוך של שיער, וכו’. ייצור עשוי לכלול מספר שלבים. לדוגמה, עפרות ברזל הופכות לברזל, המרכיב העיקרי של פלדה, אשר בסופו של דבר משמש בייצור של גשרי פלדה.

3. מהם אמצעי הייצור? כלים שאנשים משתמשים בהם בכדי לייצר – זה יכול להיות פטיש פשוט או רובוט הנשלט בידי מחשב (חלק מאמצעי הייצור החשובים בחברה הקפיטליסטית כוללים: מפעלים, מכרות, תאגידי תקשורת, מדע, וכו’).

4. מהם כוחות הייצור? כלל אמצעי ייצור, האוכלוסייה העובדת, הידע המשולב של המוני העובדים והידע המדעי-טכני. מצב כוחות הייצור של חברה מצביע על רמת ההתפתחות של חברה. כוחות הייצור של חברה מהווים את הבסיס הכלכלי שלה.

5. מהו ניצול? שימוש של אדם אחד בחולשות וחסרונות של אדם אחר במטרה להשיג את מטרותיו על חשבון אותו אדם. בחברה הקפיטליסטית העובד מוכר את כוח עבודתו לבעלים של אמצעי היצור ומקבל בתמורה שכר, בעוד המוצרים שייכים לבעלים. השכר נועד לקיים את העובד ובני משפחתו כך שיתאפשר לו לשוב ולמכור את כוח עבודתו למעסיק. הפער בין ערך המוצרים שיוצרו לשכר העובד בגין יצורם נקרא “ערך עודף”. מטרת הניצול היא השגת כמה שיותר ערך עודף למעביד.

6. מהו מעמד? קבוצה של אנשים שהמשותף להם הוא היחס ביניהם לייצור ולאמצעי הייצור. בחברה הקפיטליסטית קיימים שני מעמדות עיקריים – אנשים שיש בבעלותם אמצעי ייצור – בורגנות, ואנשים שאין בבעלותם אמצעי ייצור – פועלים. בעלי אמצעי הייצור מתחלקים לכאלה שמבצעים בעצמם את רוב מלאכת הייצור והם מכונים זעיר-בורגנים, ולכאלה שבבעלותם אמצעי ייצור המאפשרים להם, לפחות ברמה האובייקטיבית, לקיים את עצמם באופן מלא על חשבון ניצול הפועלים והם מכונים – בורגנים, קפיטליסטים או בעלי ההון. לפרטים ראה שאלה 14.

7. מהי מדינה? מדינה היא מבנה חברתי של אלימות מאורגנת, בו נעשה שימוש בידי מעמד מסוים בטריטוריה מסוימת על מנת לבסס את שליטתו על פני המעמדות האחרים, שהם בעלי אינטרסים מנוגדים ועוינים לו. מנגנון המדינה כולל בבסיסו גופים מאורגנים חמושים – משטרה וצבא. אליהם מתווספת מערכת המשפט, פקידות, מערכת חינוך ועוד, כאשר כל אלה מספקים, בנוסף, אמצעים בלתי-אלימים לביסוס שלטונו של המעמד השליט על פני כל השאר.

8. מהו מאבק מעמדי? צורות שונות של ביטוי לאינטרסים העוינים והמנוגדים של המעמדות השונים בחברה. מאבק מעמדי קיים בכל חברה מעמדית בהיסטוריה האנושית. מאבק מעמדי הוא המנגנון העומד במרכז השינויים החברתיים שחלו בחברה האנושית במהלך ההיסטוריה.

9. מהן הצורות השונות של מאבק מעמד? 

(א) מאבק מעמדי כלכלי – מעמד, או חלק ממנו, נאבק כדי לשפר את המצב הכלכלי שלו. לדוגמה: עובדים ועובדות המועסקים על ידי חברה מכריזים על שביתה להשיג שכר גבוה יותר; או יזמים מורידים את השכר של עובדיהם כדי להגדיל את רווחיהם.

(ב) מאבק מעמדי פוליטי – מעמד, או חלק ממנו, נלחם כדי להגדיל את ההשפעה הפוליטית שלו. לדוגמה: באמצעות בבחירות או מלחמה. הצורה המפותחת ביותר של מאבק מעמדי פוליטי היא המהפכה.

(ג) מאבק מעמדי אידיאולוגי – מעמד, או חלק ממנו, נלחם על מנת להפיץ את הרעיונות שתואמים את האינטרסים שלו. זה יכול להיות באמצעות שיחות, כתיבת מאמרים או ספרים, הפגנות, אירועים ציבוריים, הפקת פרסומים, או על ידי מסרים המופצים בתקשורת האלקטרונית. כל הצורות של המאבק המעמדי מעורבות וקשורות זו בזו. שביתה, שמטרתה שיפור המצב הכלכלי של העובדים והעובדות יכולה לקבל תמיכה ממאבק מעמדי האידיאולוגי – אירועים ציבוריים, תהלוכות רחוב, והפצת עלונים. שביתה מוצלחת יכולה להוביל לשינויים חשובים בתודעה של עובדים, למשל, הדרך בה הם חושבים על ניצול, או לחיזוק הכוח הפוליטי והמוטיבציה שלהם ושל האיגודים המקצועיים שלהם להיאבק הלאה.

10. באילו כיוונים מתפתח המאבק המעמדי?

(א) מאבק מעמדי מלמעלה – המנצלים נגד מנוצלים.

(ב) מאבק מעמדי מלמטה – המנוצלים נגד מנצליהם.

11. מה הן המערכות החברתיות שהיו קיימות לאורך כל ההיסטוריה, ואיך הן שונות זו מזו?

(א) קומוניזם פרימיטיבי – כמו בחברה שבטית אפריקאית. במערכת זו, אין בעלות על אמצעי הייצור ואין מעמדות.

(ב) עבדות – כמו ברומא העתיקה. במערכת זו, היצרנים הם עבדים שהם רכושם של בעליהם.

(ג) פאודליזם – כמו באירופה בימי הביניים. במערכת זו, הייצור מתבצע על ידי צמיתים המחויבים לעבד פיסות האדמה קטנות בבעלותם של אצילים פיאודלים.

(ד) אופן הייצור האסייתי – בירוקרטיה ריכוזית עם שושלת מלוכנית בראשה מחזיקה בקרקעות, מנהלת את המדינה מהערים המרכזיות ומנצלת את האיכרים ובעלי המלאכה.

(ה) קפיטליזם – המערכת הקיימת כיום במרבית העולם. שעובדים ועובדות מייצרים מוצרים לשם הרווחים של בעלי הון. למעט כוח העבודה שלהם, אמצעי הייצור אינם שייכים לעובדים.

(ו) שלטון מעמד הפועלים – כפי שהיה קיים ברוסיה בשנים הראשונות לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917. העובדים והעובדות מנהלים את המדינה בשיתוף עם האיכרים העניים. הם עובדים למען האינטרסים שלהם.

(ז) מדינת פועלים מעוותת – בה הבירוקרטיה המפלגתית שולטת, כפי שהיה קיים בברית המועצות לשעבר לאחר עלייתו של סטלין לשלטון, וכמו כן גם במזרח אירופה וסין לאחר מלחמת העולם השנייה. העובדים והעובדות עובדים למען זכויות היתר של הבירוקרטיה, ואין להם כוח פוליטי. אולם יחד עם זאת, הקפיטליזם בוטל.

כל מערכת חברתית בהיסטוריה נולדה כתוצאה ממאבק מעמדי (מוצלח או כושל), חוותה תור זהב של שגשוג שלאחריו באה דעיכה ושקיעה, אשר בתורה הובילה להתגברות המאבק המעמדי וכן הלאה.

12. האם תמיד יהיה מאבק מעמדי בחברה מעמדית? כן. לעתים קרובות יש מאבק מעמדי מתחת לפני השטח שלא ניתן להבחין בו במבט ראשון. אולם, לעתים האינטרסים של המעמדות מתנגשים בגלוי, ברמות שונות של אינטנסיביות. בכלל, מאבק מעמדי יכול להיות מחולק לתקופות שונות בדיוק כמו שפיתוח כלכלי יודע שלבים שונים.

13. איך עובד הקפיטליזם? קפיטליזם מבוסס על הניצול של מעמד הפועלים על ידי בעלי ההון. הפקעה של ערך עודף משמעותי היא הבסיס לשליטה הכלכלית ופוליטית של בעלי ההון על מעמד הפועלים. הקבוצות החזקות ביותר בתוך המעמד הקפיטליסטי הן תאגידי הייצור, הסחר, וההון הפיננסי (בנקים וכו’). דרך השפעתם הכלכלית הם שולטים בשכבות העליונות של המפלגות הפוליטיות, המשטרה, בתי המשפט, התקשורת, ומערכת החינוך. קפיטליזם יכול להתקיים תחת צורות שונות של שליטה פוליטית, בין אם רפובליקות פרלמנטריות, דיקטטורות צבאיות, או משטרים פשיסטים.

14. מהם המעמדות העיקריים תחת קפיטליזם?

(א) המעמד הקפיטליסטי – מחזיק באמצעי הייצור העיקריים של (תאגידים, בנקים, תקשורת, וכו’), ומנצל את הערך העודף המיוצר בידי עובדיהם, לצבירת רווחים ענקיים. באמצעות כוחו הכלכלי והשפעתו, מעמד זה שולט במדינה באמצעות הפרלמנט, הצבא, ואמצעי התקשורת.

(ב) הבורגנות הזעירה – המעמד הבינוני מחזיק באופן חלקי באמצעי ייצור, ולכן הם עצמם אינם מנוצלים. במדינות האימפריאליסטיות העשירות, בדרך כלל מעמד זה מהווה עמוד תווך חשוב של בחברה, אשר תומך במעמד הקפיטליסטי. חברי מעמדות או שכבות אלה מפרנסים את עצמם מעבודתם שלהם, למשל: איכרים עשירים, מנהלים בדרגות הביניים, עורכי דין פרטיים, ושוטרים. בדרך כלל במדינות עניות יותר, סמי-קולוניאליות (המכונות מדינות “עולם שלישי”), האיכרים העניים ושכבות פרולטריות-למחצה (עניים עירוניים) חיים בתנאים איומים. כתוצאה מכך, הקבוצות הללו הן בנות ברית חשובות למעמד העובדים במאבק לשחרור מהקפיטליזם.

(ג) מעמד הפועלים – אינו מחזיק בשום אמצעי ייצור, ולכן הוא נאלץ לעבוד אצל בעלי ההון כדי להתקיים, ובכך מאפשר להם לצבור רווחי עתק. מובטלים זמניים גם הם חלק ממעמד הפועלים.

(ד) לומפן-פרולטריון – (מגרמנית) שכבה קטנה יחסית החיה בשולי החברה ואינה משתתפת בייצור (פושעים, דרי רחוב).

פרק ב

מעמד הפועלים והסוציאליזם

15. מדוע מעמד העובדים הוא מעמד מיוחד ומהפכני? כפי שצוין מעלה, מעמד העובדים הוא אחד משני המעמדות העיקריים תחת הקפיטליזם. כעובדים שכירים, שבפועל מבצעים את הייצור, מעמד העובדים יוצר את הבסיס לכלכלה עולמית קפיטליסטית. זהו מעמד מאוחד וגלובלי שקיומו חוצה גבולות לאומיים, ושכל חבריו שותפים לאינטרס משותף: בניית שיטה חדשה שתפעל לטובת העובדים עצמם ולא לטובת בעלי ההון. כדי להשיג מטרה זו, מעמד העובדים חייב להדיח את המעמד הקפיטליסטי השולט. יתרה מזו, מעמד העובדים הוא המעמד הראשון בתולדות האנושות שיש לו אינטרס בביטול כל צורה של שלטון מעמדי. במילים אחרות, משימתו של מעמד העובדים היא לסיים את השליטה של מעמד אחד על פני מעמד אחר.

16. מהו סוציאליזם? חברה סוציאליסטית היא חברה נטולת מעמדות בה אמצעי הייצור שייכים לכלל בני האדם ויופעלו לטובת הכלל. בכך, יהפוך דיכוי של אדם בידי אדם וכן מנגנון המדינה לנחלת העבר. בחברה סוציאליסטית כל אדם מקבל, בתמורה לעבודתו, את חלקו היחסי בשפע שייצרה החברה כולה. הצורה המפותחת ביותר של חברה סוציאליסטית מכונה “חברה קומוניסטית,” בה אין כבר כל חשיבות לחלקו היחסי של האדם בשפע הכללי – כל אדם עובד כפי יכולתו ומקבל כפי צורכו.

17. איך אנחנו יכולים להגיע לסוציאליזם? סוציאליזם היא חברה חסרת מעמדות שיכולה לקום רק באמצעות ניצחון של מעמד הפועלים במאבק המעמדי. האויבים הנחושים ביותר של הסוציאליזם הם בעלי הקניין הגדולים, כלומר, המעמד הקפיטליסטי. כצעד מעבר לסוציאליזם, מעמד הפועלים חייב לתפוס את השלטון במהפכה ולרסק את מנגנון המדינה הקפיטליסטית הישן. כדי למנוע מן מעמד הקפיטליסטי לשוב אל השלטון באמצעים אלימים, על מעמד הפועלים להשתמש באלימות מאורגנת משלו ובכך להוות מעמד שליט במדינה מסוג חדש – מדינת פועלים. תחת שליטתו של מעמד הפועלים, אמצעי הייצור העיקריים חייבים לעבור לבעלות הקולקטיבית והדמוקרטית של הפועלים, אשר יתכננו את הפעילות הכלכלית של החברה על פי הצרכים שלהם.

18. מה קורה למדינה בדרך לסוציאליזם? כאשר המהפכה תתפשט ממדינה אחת לחלק גדול של העולם, התנגדותם של המנצלים תרד בהדרגה. במציאות זו, המדינה תהיה פחות ופחות הכרחית כמקור של דיכוי, ותהפוך יותר ויותר לכלי של מינהל. בדרך זו, המדינה תלך ותאבד את תפקידה הקלאסי, כלומר, כלי לדיכוי של מעמד אחד על ידי מעמד אחר, עד שלבסוף תחדל מלהתקיים, כי לבני האדם לא יהיה יותר עניין בהמשך קיומה.

19. מדוע לא הושג הסוציאליזם בברית המועצות, בגוש המזרחי, ובסין? מעמד העובדים עלה לשלטון ברוסיה עם מהפכת אוקטובר בשנת 1917. אבל, מאחר והמהפכה לא התפשטה במהירות מספקת למדינות מפותחות יותר מבחינה כלכלית, שררו תנאי מחסור קשים ברוסיה. הבירוקרטיה בראשותו של סטלין ניצלה את תנאי המחסור, עלתה לשלטון לאחר מותו של לנין ב-1924 וביטלה את הדמוקרטיה של הפועלים. סוציאליזם יכול להתפתח בהצלחה רק על בסיס השפע העולמי שכבר נוצר על ידי הקפיטליזם, ולכן – כמו הקפיטליזם, הצלחתו תיתכן רק במסגרת גלובלית ולא במדינה או מדינות מבודדות. במדינה הסטליניסטית הדיכוי והמעקב אחרי העם גדל. במקום לדעוך, המדינה הפכה חזקה יותר ומושרשת יותר. היא התאפיינה בשלטון הבירוקרטיה של מנגנון המדינה, ובמפלגה ששלטה בבירוקרטיה, במקום בשלטון בידי מעמד העובדים בברית עם האיכרים העניים.

20. האם הייתה התפתחות זו בלתי נמנעת? כלל וכלל לא! אילו המהפכה הייתה מנצחת בכמה מדינות או אפילו בכל מערב אירופה, הסטליניזם מעולם לא היה מתפתח. עלינו לזכור ולהזכיר כי גם המהפכות הדמוקרטיות, גדולות כקטנות, פרצו ונכשלו מספר רב של פעמים עד שהצליחו, כאשר כל כישלון לווה בשלטון דיקטטורי מסוגים שונים, שניסה למנוע ניסיונות מהפכניים נוספים (באלימות רבה מצד אחד אך תוך קבלה חלקית של דרישות ההמונים מצד שני). אחרי כל כישלון כזה רבו וגברו קולותיהם של ציניקנים, אדישים ומיואשים, שטענו כי כישלון הדמוקרטיה הוא בלתי נמנע.

Scroll to Top