יחי יום האדמה – יום מחאה כנגד האימפריאליזם הציוני! – מרץ 2010

השנה אנו מציינים את יום האדמה בתקופה של סבל רב עבור המוני העם הפלסטיני, אולם זאת גם תקופה של תקוות גדולות. מכונת המלחמה הצבאית הישראלית הוכתה הן בלבנון והן בעזה ומסיבה זו מדינת ישראל נקטה בשיטה השפלה של רצח מנהיג חמאס אלמבחוח בדובאי. באותו זמן ממשיכה המדינה הציונית בגזל האדמות הפלסטיניות והיא פועלת כנגד המקומות המקודשים למוסלמים. בפעולותיה היא נחשפת כמדינה של קולוניאליסטים מתיישבים גזעניים.

ההמונים הפלסטינים  מוכנים להתקומם מחדש, אולם הבעיה היא של חוסר הנהגה מהפכנית. הפרספקטיבה של מיני-מדינה פלסטינית קפיטליסטית לצדה של ישראל הוכחה ככישלון מוחלט. בעקבות פשיטת הרגל של האסטרטגיה שלו, פת”ח הפך את עצמו לסוכן של  האימפריאליזם הציוני והאמריקאי. הוא פועל כשוטר של ישראל כנגד ההמונים תמורת פרוטות. לאחרונה שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית עם ישראל נחשף  בפעם נוספת. שני פעילים של דחלאן היו מעורבים ברצח  של אלמבחוח בדובאי וזאת לאחר שהרשות שיתפה פעולה עם ישראל בניסיון לחסום את הדיונים על דו“ח גולדסטון, אשר האשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה בעזה. החמאס המציג את עצמו כמתנגד עקבי לציונים, הציע  מספר פעמים הפסקת לוחמה בישראל ובאותה עת מדכא את ההמונים בעזה.

אולם למרות הסבל שהם גורמים, המעמדות השליטים אינם נמצאים בעמדה של ניצחון. השיטה הקפיטליסטית האימפריאליסטית, הניצבת מאחורי ישראל כשוטר המרכזי שלה באזורנו העשיר בנפט, סובלת מהמשבר הכלכלי החריף ביותר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. הקריסה של ברית המועצות מצביעה על הקריסה המצפה למדינות האימפריאליסטיות האחרות. נשיא ארצות הברית ברק אובמה נחשף כיורשו וממשיכו של בוש. הוא קיבל פרס נובל לשלום בעודו ממשיך את המלחמות האימפריאליסטיות בעיראק ובאפגניסטן וכאשר הוא תומך בממשלת ישראל בראשות נתניהו, ליברמן ואלי ישי החושפים מידי יום את הגזענות הציונית. הוא ממשיך לתמוך בישראל  גם  שזו יורקת לו בפרצוף. זה רק מוכיח מה שווה פרס נובל אשר אפילו היטלר היה מועמד לקבלתו.

המשבר רק החל לעורר את מעמד הפועלים באמריקה הדרומית והצפונית, באירופה, אסיה ואפריקה. גם באזורנו ההמונים מתחילים להראות את הפוטנציאל המהפכני שלהם. במצרים ראינו את ההפגנות, השביתות,  תפיסת המפעלים והמאבקים האדירים במפעלי הכותנה וב-אלמחאלה כנגד משטרו של מובארכ שלא רק מנצל את המוני מצריים, אלא גם מדכא את תנועת הסולידריות עם העם הפלסטיני ובונה גדר פלדה סביב לעזה הנצורה.

באיראן, מאחורי תנועת המחאה  כנגד הדיקטטורה הגלויה של אחמדיניג‘אד, ניצבת ההתעוררות של  מעמד הפועלים המתחיל להראות את כוחו במפעלי הפלדה ובתעשיית המכוניות בח’ודרו, דרך עובדי הסקטור הציבורי בטהרן, ועד המאבק ההרואי של נהגי המוניות והעובדים החקלאיים בשדות הסוכר ב-הפת- תפה [هفت تپه].

ההמונים הפלסטינים לבדם אינם יכולים להשליך את מדינת ישראל, אולם הם יכולים למלא תפקיד אדיר  כחיל החלוץ של הפועלים והעניים בכל האזור. אם ההמונים היו שולטים במדינות השכנות לישראל ולא בידי הבורגנות הבוגדנית המחפשת שיתוף פעולה עם  האימפריאליזם מדינת ישראל מזמן לא הייתה קיימת.

דעת הקהל בעולם נוטה כיום פחות לקבל את התעמולה הציונית וקשה יותר להשתיק את מתנגדי הציונות. רבים כבר מבינים כי מדינת ישראל היא חברה של קולוניאליסטים מתיישבים, אשר נולדה תוך נישול העם הפלסטיני מאדמותיו וגרוש רבים מבניו ובנותיו אשר הפכו לפליטים, על מנת לייסד מדינה אימפריאליסטית המשרתת את השיטה האימפריאליסטית העולמית ושליטתה באזור. מדינה זו אינה אויבת רק של המוני הערבים אלא גם של המוני היהודים ברחבי העולם.

מסיבה זו הדרישה להטיל חרם על ישראל זוכה לתמיכה נרחבת. אנו תומכים בחרם על התעשייה הצבאית, המתנחלים ותומכיהם בעולם, כולל מרצים ואמנים הפועלים בשרות מכונת התעמולה של מדינת ישראל. אנו מעודדים את הפועלים בעולם כולו להטיל חרם על משלוחי הנשק מישראל ואליה ולדרוש מכל ממשלה להפסיק את התמיכה הפיננסית במדינת ישראל, אולם אנו גם מתנגדים לטקטיקות המענישות את הפועלים והעניים היהודים ודוחפות אותם לידי השליטים של ישראל.

במרוצת השנים הבאות אנו מקווים להגיע למספר גדול ככל שניתן של פועלים ועניים יהודים בישראל ולשכנע אותם (אם כי כנראה נגיע רק למיעוט) כי הדרך לשלום עוברת דרך תמיכה במאבק המוני הפלסטינים להשליך את המדינה הציונית ולבנות במקומה מדינת פועלים פלסטינית. לאחר שיבת הפליטים, המיעוט היהודי יחיה בשלום ללא אפליה על בסיס אתני או דתי.

אנו תומכים בכל מאבק של מעמד הפועלים וההמונים ולו על תביעות חלקיות כנגד הבורגנות, אולם אנו חיים בתקופה בה  כל ניצחון חלקי של ההמונים  יובס על ידי הבורגנות ומשרתיה הרפורמיסטיים, אלא אם כן, המאבק ינצח באופן מוחלט תוך השלכת השיטה הקפיטליסטית. על מנת להבין זאת די לזכור את הבגידה של ה-ANC והמפלגה הקומוניסטית במאבק המהפכני בדרום אפריקה, כאשר הם מסייעים לשמר את השיטה הקפיטליסטית וכתוצאה מכך הסבל הנורא של ההמונים ממשיך.

ישראל היא אחותה התאומה של משטר האפרטהייד והלקחים משם נכונים גם כאן. מה שחסר כדי לנצח הוא מפלגות פועלים מהפכניות אינטרנציונליסטיות  היכולות להנהיג את המאבקים למהפכות מנצחות, להראות את הדרך החוצה מהלאומנות הקפיטליסטית והסטליניזם. מפלגות כאלו צריכות להתבסס על הטרוצקיזם – המרקסיזם של ימינו, כמורה הדרך שלהן. התיאוריה של המהפכה המתמדת של טרוצקי אשר מלמדת כי המאבק לשחרור לאומי ודמוקרטיה יכול לנצח רק כשמעמד הפועלים ישליך את הקפיטליזם, נכונה לחלוטין בתנאי המזרח התיכון.

עולם סוציאליסטי של שלום ושל שפע לכול אפשרי. אולם לשם כך יש לכונן מחדש את האינטרנציונל הרביעי – המפלגה אותה ייסד טרוצקי כמפלגת המהפכה העולמית, אך אשר נהרסה כבר בשנות החמישים.

אנו מזמינים את אלו המעוניינים בפרספקטיבה מהפכנית להתקשר עמנו.

אנחנו מעוניינים לשתף פעולה עם כל גורם אשר עומד על הסיסמאות הבאות:

לשחרר את כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים!

לשבור את המצור על עזה!

למען שיבת הפליטים!

ציונים, אימפריאליסטים, סלקו ידיכם מהמקומות הקדושים למוסלמים!

כל ישראל היא אדמה כבושה!

למען מדינת פועלים פלסטינית מהים עד הנהר!

למען פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון!

Leave a Comment

Scroll to Top