מבצע עופרת יצוקה
היום אנו מציינים שנה למלחמת מדינת ישראל בתושבי עזה. מלחמה זו אותה מכנים הציונים “מבצע עופרת יצוקה” החלה ב-27 בדצמבר 2008 ומטרתה הייתה לחסל את ממשלתו הנבחרת של העם הפלסטיני בהנהגת חמאס, על מנת לדכא ולשבור את התנגדותו של העם הפלסטיני לדיכוי ולכיבוש המתמשך. לאחר 22 ימי טבח בהם רצחה מדינת ישראל כ-1400 מבני עזה הנצורה ופגעה קשות בתשתית הכלכלית-חברתית, שכללה בתי ספר מסגדים ואמבולנסים, נאלצה מדינת ישראל להכריז על הפסקת אש חד-צדדית. ישראל נכשלה במטרותיה הפוליטיות במלחמה זו כשם שנכשלה במלחמת לבנון השנייה.
במהלך מלחמה זו הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונאליסטית פרסמה כרוזים בה הסבירה כי אינטרס העם הפלסטיני ואינטרס מעמד הפועלים העולמי הוא בתבוסה צבאית לישראל שהיא מדינה אימפריאליסטית.
השם “עופרת יצוקה” לקוח משיר ציוני של המשורר הלאומני-גזעני חיים נ. ביאליק לזכר חג החנוכה. החג המציין את ניצחונם של הפנאטים הדתיים על השלטון היווני כדי להקים משטר הלכתי, תוך הזמנת השלטון הרומאי לשלוט על הארץ.
התירוץ למעשה הטבח בעזה, הייתה התגובה הפלסטינית לירי של ישראל על תושבי עזה בנשק מתוחכם, כאשר בתגובה לירי זה ולמעשי הריגה רבים השיבו ארגוני ההתנגדות בירי של רקטות קסאם, נשק פרימיטיבי שכמעט ולא גרם להרוגים ישראלים.
חטיפת גלעד שליט ועסקת השבויים
ב-25 ביוני 2006, תקפו אנשי החמאס, וועדות ההתנגדות העממית בפעולת גרילה מוצב של ישראל, ליד מעבר סופה. בהתקפה זו נהרגו 2 חיילי ישראל וחייל שלישי, רב”ט גלעד שליט נלקח בשבי. חיילים אלו עסקו במצור על מליון וחצי תושבי עזה החיים למעשה בגטו. הדבר האחרון שניתן לומר על שליט כי הוא היה חף מפשע. אם הוא חף מפשע הרי החיילים הגרמנים ששמרו על גטו וארשה היו גם הם חפים מפשע. אנו דוחים טענה זו של חפות מפשע. מדינת ישראל היא האחרונה היכולה לאור מדיניות החטיפות שלה, כולל חברי פרלמנט פלסטינים ואזרחים לבנוניים, להתלונן על חטיפת חיילים העוסקים בדיכוי.
הטבח שקדם לטבח זה כונה על ידי ישראל מבצע גשמי קיץ. הוא החל ב־28 ביוני 2006 והסתיים ב-26 בנובמבר 2006 בשטחי רצועת עזה. בפעולה זו חיסלה ישראל 394 פלסטינים.
כבר לפני למעלה משלוש שנים ניתן היה לשחרר את שליט תמורת כ-1000 שבויים פלסטינים מתוך 12,000 השבויים הפלסטינים הנמקים בבתי כלא ישראלים, חלקם ללא כל משפט וחלקם נידון על ידי בתי דין צבאיים של המדכא. אך מדינת ישראל עד היום מסרבת לעסקת החליפין אותה הציע החמאס כאשר היא מתנגדת לשחרור אסירים בולטים:איברהים חאמד, עבדאללה ברגותי, עבאס א-סייד, חסן סלאמה, ג’מאל אבו אל-היג’לה, בכיר הפתח מרוואן ברגותי ואת מזכ”ל החזית העממית, אחמד סעדאת. היא מתעקשת כי כמאה מהשבויים, אם ישוחררו, יוגלו מבתיהם, ומסרבת להתחייב כי לא תנסה לרצוח אותם לאחר שחרורם.
אנו שואלים מה הייתה תגובת הישראלים אם החמאס היה מתעקש כי חלק מהעסקה הוא הגלייתו של שליט לאירופה? אילו צעקות היו מקימים על ההתאכזרות למשפחתו, כאילו ולשבויים הפלסטינים אין משפחות.
מדינת ישראל צווחת כי לא תשחרר שבויים עם דם על ידיים. אולם אם כל הישראלים שלהם יש דם על הידיים היו נכלאים, חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל המשרתת בצבא הציוני הייתה יושבת מאחורי סורג ובריח. מספר מעשי הטבח שישראל ביצעה בפלסטינים, בלבנונים ובשבויי מלחמה מצריים, לאחר הטבחים שביצעה במרוצת 1947-8, עולה על 100. מי היו ראשי ממשלות ישראל כבן גוריון, רבין, בגין, שמיר, שרון, אם לא רוצחים עם דם על הידיים?
אנו בליגה הסוציאליסטית האינטרנציונאליסטית תובעים את שחרור כל האסירים הפוליטיים. אין אנו מסכימים להרג אזרחים ישראלים משום שהדבר אינו מקדם את המאבק לשחרור לאומי וחברתי של העם הפלסטיני, אלא מספק תרוץ למדינת ישראל למעשי טבח נוספים. אולם האסירים הפוליטיים הפלסטינים נמקים בכלא משום מאבקם בדיכוי של העם הפלסטיני שהחל עם ההתנחלות הציונית הקולוניאליסטית בארץ. אנו תומכים על כן לא רק בשבירת המצור על עזה, אלא בשחרור כל האסירים הפוליטיים.
הצעות הפתרון של השמאל
בעוד מדינת ישראל מתרצת את מעשי הרצח שלה בטוענה של הגנה עצמית על קיומה של מדינת ישראל, אין אנו מקבלים את זכות ההגדרה העצמית של חברת מתיישבים מתנחלים שהקימה מדינה אימפריאליסטית על ארץ אותה היא שדדה מהעם הפלסטיני שרובו גורש מארצו. כל ישראל היא אדמה שדודה. באותה מידה גם לא קיבלנו או מקבלים את זכות ההגדרה העצמית של המתנחלים הלבנים בדרום אפריקה, את זכות ההגדרה העצמית של האירופאים באלג’יריה או ברודזיה לשעבר, או את זכות ההגדרה העצמית של הפרוטסטנטים באירלנד.
מסיבה זו אנו דוחים את הרעיון הרפורמיסטי אותו מעלה המפלגה הקומוניסטית וחד”ש התולה את יהבו לא במאבק ההמוני המהפכני, אלא באימפריאליזם, את מה שנקרא שתי מדינות לשני עמים. מדינה אחת אימפריאליסטית על רוב שטחי הארץ והשנייה בנטוסטן בחלק משטחי הגדה ובעזה כאשר בפועל תוכנית זו שוללת את שיבת הפליטים לארצם.
מדינת ישראל הוקמה על ידי האימפריאליזם כדי לשמש כאמצעי לבלימת תפקידי המהפכה הדמוקרטית באזור, תפקידים הכוללים את גרוש השליטה האימפריאליסטית ואת איחדו של האזור.
לא רק האימפריאליזם הבריטי והאמריקאי עמדו מאחורי תוכנית החלוקה אלא גם ברית המועצות שהייתה כבר ערב מלחמת העולם השנייה מדינה אימפריאליסטית. היא אף סיפקה נשק לישראל דרך המפלגה הקומוניסטית בארץ. נשק בו השתמשו הציונים לגרש את המוני הפלסטינים. הן כולן פעלו כדי לשבור את הגל המהפכני של מעמד הפועלים שפרץ במדינות רבות ברחבי העולם לאחר הטבח הגדול של מלחמת העולם האימפריאליסטית השנייה, המשכה של הראשונה.
הניסיון ההיסטורי באזורנו מורה כי את תפקידי המהפכה הדמוקרטית לא ניתן להשיג על ידי התנועה המלוכנית (האשמית), על ידי הבורגנות הערבית (מצרים של מובארק) או הזעיר-בורגנות ( כישלון התנועה הנאצריסטיתוהבעתיסטית וכישלון תנועת פת”ח השואפת להגמוניה בורגנית) “הנהגות” אלו, בהן תמכו ההמונים מתוך אשליה, ביקשו ומבקשות פתרון במסגרת הסדר האימפריאליסטי ולכן מוכנות להשתמש באימפריאליסט זה או אחר כנגד ההמונים.
לא רק האימפריאליסטים, כולל מדינת ישראל, אחראים לפשע כנגד העם הפלסטיני, אלא גם השותפות הזעירות שלהן. אנו דוחים גם את הפתרון המוצע על ידי החזיתות השמאליות של מהפכה בשני שלבים, קודם מהפכה דמוקרטית ובשלב ההיסטורי הבא חברה סוציאליסטית. זו דרך המוליכה לכפיפת ההמונים לבורגנות הערבית. אנו רואים את התוצאה של פרוגראמה זו בדרום אפריקה בה ממשיכים בעלי ההון לשלוט באמצעות האיי.אנ.סי והמפלגה הקומוניסטית בעוד ההמונים ממשיכים לסבול.
עמדתנו ביחס לכוחות האסלאמיסטיים
חמאס למרות הרטוריקה האנטי-אימפריאליסטית שלו, אם ינצח יקים מדינה הדומה לזו הקיימת באיראן. מדינה המנצלת את מעמד הפועלים ומדכאת את הנשים ואת המיעוט הלאומי הערבי. מדינת ההלכה הקפיטליסטית האיראנית הוקמה על מנת למנוע מהפכה סוציאליסטית. לכן לא הייתה זו מהפכה אלא מהפכת נגד. להקמתה אחראיים לא רק האימפריאליזם הצרפתי שתמך בחומיני, אלא המפלגות והתנועות הרפורמיסטיות באיראן כטודה והמוג’אהידין וקבוצות אחרות שכינו עצמן מרקסיסטיות, אך כפפו את מעמד הפועלים וההמונים להנהגה הדתית הריאקציונית.
איראן היא מדינה של העולם השלישי, על כן במאבק בינה ובין המדינות האימפריאליסטיות, אנו מתנגדים לכל חרם עליה שכן יש לה את הזכות לפתח נשק אטומי בעולם בו מדינות אימפריאליסטיות כולל מדינת ישראל מחזיקות בנשק זה, בו הן משתמשות כדי לאיים על מדינות העולם השלישי. באותה עת אין אנו תומכים במשטר האיראני ותומכים בהפלתו במהפכת פועלים.
אנו רואים בהבנה את התנועה ההמונית העולמית במיוחד תנועת הפועלים הקוראת לחרם על ישראל. אנו תומכים בחרם על הייצור הצבאי של ישראל, על מוצרי המתנחלים ועל תעשיית היהלומים התומכת במתנחלים. לדעתנו הדרך לחרם יעיל הוא בפעולות עצמאיות של מעמד הפועלים עצמו על ידי מניעת משלוחים של מוצרים אלו .
אין אנו תומכים בחרם כללי על כל הישראלים משום שזה יפגע הן בפועלים הפלסטינים שעדיין עובדים אצל מעבידים יהודים, והן בסטודנטים פלסטינים הלומדים בישראל ויהיה זה עונש קולקטיבי כנגד כל הישראלים ללא כל הבחנה בין תומכי ומתנגדי הציונות או הכיבוש. מסר מסוג זה ישמש, כמובן, את שליטי ישראל.
בתקופה זו, התקופה של שקיעת הקפיטליזם רק מעמד הפועלים בראש ההמונים המדוכאים מסוגל לממש את התפקידים של המהפכה הדמוקרטית ולהמשיך הלאה אחר תפיסת השלטון והקמת מדינות פועלים בדרך אל החברה הסוציאליסטית כחלק מהמהפכה הסוציאליסטית העולמית. ישנן מדינות כמו סין, בהן הצליחו הנהגות אנטי פרולטאריות על בסיס האיכרות, לבצע מהפכות דמוקרטיות חלקיות. אולם התוצאה היא שמעמד הפועלים סופר מנוצל שם על ידי חברות ההון הגדולות בעוד המפלגה הקומוניסטית משמשת שוטר לטובת האימפריאליזם. לא לחברה כזו, או לחברה הקיימת כיום בדרום אפריקה או איראן זקוק מעמד הפועלים.
אנו תומכים במאבק ההמוני הפלסטיני ללא שום תנאי מיהי הנהגתו ברגע נתון. במאבק הצבאי בין מדינת ישראל האימפריאליסטית ובין החמאס ושאר ארגוני ההתנגדות, לדעתנו האינטרס של מעמד הפועלים העולמי הוא בתבוסת ישראל. אולם אין אנו תומכים פוליטית בשום מפלגה או תנועה בורגנית או זעיר בורגנית, משום שאין הן מסוגלות לאחד את ההמונים ולהשליך את השליטה האימפריאליסטית שכן פחדם מההמונים שייצאו משליטתן מונע את ניצחון המאבק ההמוני.
הפתרון שאנו מציעים
הפתרון היחיד שיאפשר לפליטים לחזור לארצם בעוד היהודים החיים בארץ יזכו לחיים בטוחים יבוא רק לאחר מהפכה סוציאליסטית שתקים מדינה פלסטינית מהים עד הירדן, אשר תקים מדינת פועלים פלסטינית כחלק מהפדרציה הסוציאליסטית של המזרח התיכון.
רק מעמד הפועלים הסופר מנוצל באזור מסוגל להביא לפתרון מהפכני זה. כאשר אנו מדברים על מעמד הפועלים הסופר מנוצל אין אנו כוללים בתוכו את מרבית הפועלים היהודים התומכים במדינת ישראל כדי להבטיח את הפריבילגיות שלהם, בדומה לפועלים הלבנים בדרום אפריקה. אך אנו בהחלט מקווים שחלק מהפועלים היהודים יבין כי רק בעמידה איתנה עם הפועלים האחרים ועם המוני העם הפלסטיני במאבק המהפכני, הוא יכול להשתחרר מהשיטה הקפיטליסטית הנרקבת.
על מנת שמעמד הפועלים ינצח הוא זקוק להנהגה מהפכנית שרק הוא יכול להקים מתוך הניסיון שירכוש במאבקים כנגד המעמדות השליטים ומשרתיהם. אין כיום שום מפלגה מהפכנית עולמית. האינטרנציונאל השני “הסוציאליסטי” משרת את הבורגנות מאז 1914. האינטרנציונאל השלישי נהרס כמפלגה מהפכנית על ידי הסטליניסטים כבר בשנות השלושים. האינטרנציונאל הרביעי בגד במהפכת הפועלים כבר בשנות החמישים. אך הפרוגראמה שעליה הוא הוקם רלוונטית גם היום.
אנו מבינים כי המאבק ההמוני יתחיל בתביעות דמוקרטיות וחלקיות, על כן אנו קוראים להקמתה של אסיפה מכוננת בה ישתתפו כל הפליטים הפלסטינים וכל תושבי הארץ.
אנו מוכנים לבריתות זמניות מעשיות בהפגנות ושביתות עם כל כוח פוליטי התומך במאבק הפלסטיני על התביעות:
לשבור את המצור על עזה!
ישוחררו כל האסירים הפוליטיים!
למען זכות שיבת הפליטים!
סיסמאות התעמולה שלנו הן:
למען אסיפה מכוננת!
למען מדינת פועלים פלסטינית מהים ועד הירדן במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון!
למען כינונו מחדש של האינטרנציונאל הרביעי מפלגתו המהפכנית של מעמד הפועלים!