גילוי דעת של הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT)
24.6.2016
1. יום היסטורי ריסק את בריטניה והאיחוד האירופי.51.9% מהבריטים הצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי (“ברקסיט”). מאז התפרסמו התוצאות החלו האירועים להתפתח במהירות רבה. ראש הממשלה דיוויד קמרון התפטר, הפאונד הבריטי ירד לשפל שלא היה מאז 1985, שוק המניות בלונדון נסגר עם 7.5% הפסדים. אולם הבורסה בלונדון לא הייתה היחידה שספגה הפסדים בעקבות התוצאות.
2. “יום שישי שחור” חדש היכה בשווקי המניות בעולם. מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-10% וכך גם הבורסה בצרפת. מדד הניקיי היפני צנח ב-7.92% והדאו ג”ונס ב-2.7%. אולם את המכה הקשה ביותר ספגו הבנקים. הקומרזבאנק והדויטשה באנק הפסידו 17% ואילו הבנק אוף לונדון התרסק ב-25%! הברקסיט ללא ספק הביא ל”חראקירי” של שוק המניות. ההון הפיננסי, הטפיל, התרסק והאשליה כי הכוחות הפרו-איחוד-אירופיים ינצחו במשאל הביאו למשבר פיננסי עצום. מומחים פיננסיים אפילו חוככים בדעתם לשנמך את דירוג ה”טריפל איי” של בריטניה. 5 טריליון דולר של רווחים קפיטליסטיים נמחקו כלא היו – סכום כפול מכלל התוצר של הכלכלה הבריטית. ה-RCIT תומך בחיסולם של המוסדות הטפיליים הללו – שווקי המניות – ובהלאמתם של הנכסים בשוק הסחורות במסגרת שווקי המניות.
3. האופי ההיסטורי של הברקסיט לא נמדד על פי ההשלכות לטווח הקצר על ההון הפיננסי הטפילי. ההשלכות ארוכות הטווח של משאל העם ההיסטורי הזה מציבות בפנינו שאלות חשובות. למשל, התוצאות בסקוטלנד ובצפון אירלנד שונות לחלוטין באשר באנגליה ובוויילס. 55.8% מהקולות בצפון אירלנד ו-62% אחוז מהקולות הסקוטיים תמכו בהישארות בגוש האירו. מייד לאחר משאל העם הודיעה ראש ממשלת סקוטלנד, ניקולה סטרוג’ן, כי היא רוצה במשאל עם חדש בנושא עצמאות סקוטלנד. כמו כן, מפלגת השין פיין האירית קראה מיידית לאחר משאל העם לקיום משאל עם בנושא עצמאות צפון אירלנד ואיחוד עם אירלנד. סגן ראש מממשלת צפון אירלנד, מרטין מק’גינס, ביקש מן הממשלה הבריטית לאפשר משאל עם לגבי עצמאות צפון אירלנד.
4. אלה התפתחויות שהבורגנות הבריטית ניסתה להתחמק מהן: אנו חוזים כעת בהתפרקותה של הממלכה המאוחדת. בעוד המאבק בצפון אירלנד לעצמאות מאנגליה הוא בעל מסורת ארוכה, למעמד הפועלים הסקוטי יש בעיקר אינטרס כלכלי לשבור מבריטניה. הההפרטות והקיצוצים במערכת הבריאות הממלכתית, אשר התבצעו בהובלת תכניות הצנע של לונדון עבור בריטניה, היו המניע העיקרי של פועי סקוטלנד לבחור בעצמאות. החשש מפני חבילות צנע נוספות מבית היוצר של לונדון הובילו רבים בסקוטלנד ובצפון אירלנד להצביע בעד הישארות באיחוד האירופי. הכוחות הבורגניים והזעיר בורגניים בצפון אירלנד וסקוטלנד מקווים לנצל את הברקסיט כדרך להתנתק מבריטניה ללא השלכות קשות מדי ובתמיכת האיחוד האירופי.
5. התוצאה של משאל העם לא הייתה מעניינת בגלל פער ההצבעות בין סקוטלנד וצפון אירלנד לעומת אנגליה ו-וויילס. יותר מעניין הוא הפער בין קולות הצעירים לעומת המבוגרים. יותר מ-75 אחוז מבני ה-18 – 24 הצביעו בעד הישארות באיחוד. אפילו בקרב גילאי 25 – 49 56% הצביעו כך. הניצחון של קמפיין “בריטניה תחילה” התבסס בעיקר על בני 50 ומעלה! בהחלט ייתכן כי לו היו מאפשרים לבני 16ו-17 להצביע התוצאות היו שונות בתכלית. ה-RCIT הוכיח שצדק כאשר סרב לתמוך באף אחד מן המחנות במשאל הברקסיט. ואף על פי כן, ה-RCIT דורש הענקת זכות הצבעה החל מגיל 14. מגוכח להוביל, מצד אחד, מדיניות כלכלית שמאלצת בני נוער בגיל זה לצאת לעבודה או להיכנס לכלא במידה ואינם מקפידים לשמור על החוק הבורגני ומצד שני למנוע מהם זכויות דמוקרטיות בסיסיות. נוסף על כך, לבני הנוער יש כרגע אופי מתקדם יותר ביחס לשאר החברה כפי שהדבר בא לידי ביטוי במספר הנמוך של בני הנוער התומכים במפלגת הימין הפופוליסטית UKIP. צעירים מתחת לגיל 21 תומכים במפלגות ימין כ-UKIP לעיתים נדירות בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. רובם של תומכי UKIP עברו את גיל 45 ותומכים בחוקי ההגירה הבריטיים הבלתי-אנושיים.
6. התוצאה של משאל העם ונצחונו של קמפיין הברקסיט היא אמביוולנטית למדי. ראשית, נצחונם של תומכי העזיבה הוא מחאה כנגד מדיניות הממשלה הבריטית. הרוב הגדול בקרב המעמד השליט הבריטי תמך בהישארות באיחוד. אפילו הההתנקשות בחייה של חברת הפרלמנט ממפלגת הלייבור, ג’ו קוקס, אשר נורתה ונדקרה על ידי פעיל ימין קיצוני, נוצלה בידי התקשורת הבורגנית בכדי לגייס תמיכה למען קמפיין ההישארות. ואכן, כל המפלגות מלבד UKIP תמכו בהישארות. תומכי העזיבה התמקדו במיוחד במצביעים המבוגרים יותר בכך שפנו באופן מוצלח, כפי שהתברר, לאינטרסים שלהם. הסיסמה המרכזית הייתה לתמוך במערכת הבריאות הממלכתית במקום לשלם כסף לאיחוד האירופי. הם טענו שהמס השבועי בסך 350 מיליון פאונד שבריטניה משלמת לאיחוד, צריך ללכת למערכת הבריאות. כמובן שמייד לאחר המשאל מפלגת UKIP דחתה את הסיסמה, אולם לא רגע אחד לפני כן. אולם, אין מנוס מלהודות כי רבים הצביעו לעזוב את האיחוד האירופי משום החשש שלהם מפני גל הגירה נוסף. החשש הזה לא ניכר בסקוטלנד וצפון אירלנד. בסקוטלנד לבדה יש משבר עצום שללא הגירה אין סיכוי להמשיך ולהניע את גלגלי הכלכלה שלה.
7. הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT) לא תמך בכך שבריטניה תעזוב את האיחוד כפי שעשו ארגונים סוציאל-אימפריאליסטיים שלקחו חלק בקמפיין “בריטניה תחילה”, כמו למשל המפלגה הסוציאליסטית של אנגליה ו-וויילס (SPEW, הסניף הבריטי של ה-CWI – תנועת “מאבק סוציאליסטי” בישראל), מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (SWP, הסניף הבריטי של ה-IST) והמפלגה הקומוניסטית של בריטניה (CPB) הסטליניסטית. אולם ה-RCIT גם לא בחר בדרכם של המרקסיסטים-בעיני-עצמם שתמכו בהישארות ושהם למעשה חלק מהאסטרטגיה הסוציאל-אימפריאליסטית מהסוג הפרו-איחוד-אירופי – למשל ארגון הברית למען חירות הפועלים (AWL), הפרו-ציוני והארגון המנדליסטי “התנגדות סוציאליסטית.” אפילו חברינו לשעבר בליגה למען האינטרנציונל החמישי (LFI) טעו והביעו תמיכה בהישארות באיחוד, כמו גם ג’רמי קורבין. ה-RCIT בחר במדיניות ה”תבוסתנות המהפכנית”.[1] כעת הגיעה השעה לנצל את תוצאות משאל העם לחיזוק הכוחות המהפכניים בבריטניה ובאירופה כולה!
8. תוצאות מש#1488;ל העם הן סימן להתנגדות לממשלה הבריטית ועליהן להוביל לכיוון הנכון. חלק מכך תהיה הקמתה של מפלגת פועלים על בסיס מהפכני אשר תהיה מסוגלת לארגן את מעמד הפועלים וכל המדוכאים המתוסכלים מן המדיניות של המפלגות הקיימות. הגיעה השעה להיאבק בעוצמה כנגד כל גילויי הגזענות כלפי מהגרים ופליטים. עלינו להיאבק למען פתיחת הגבולות ולמען זכות בלתי מוגבלת לתושבות בבריטניה ולמען זכויות שוות ומלאות לכל המהגרים. עכשיו הוא גם הזמן להיאבק בעוצמה כנגד מדיניות הצנע של הבורגנות הבריטית. המאבק כנגד הקיצוצים במערכת הבריאות הממלכתית עשוי להוות גורם מתקדם המאחד את מצביעי העזיבה המתנגדים למדיניות הצנע של הממשלה הבריטית ומצביעי ההישארות מסקוטלנד. המאבק כנגד הפרטת מערכת הבריאות והרווחה חייב לבוא יחד עם הקריאה לנשל את הבנקים והתאגידים תחת שליטת הפועלים!
9. נוסף על הקריאה להוציא את חיילי בריטניה מצפון אירלנד, על התנועה המהפכני בבריטניה לקרוא לנסיגה של כל החיילים הבריטים מן המדינות הסמי-קולוניאליות. המדינות הסמי-קולוניאליות זכאיות לפיצויים בקנה מידה מאסיבי על הניצול מצד האימפריאליזם הבריטי והסופר-עשירים. יש לנשל את הסופר-עשירים מוקדם ככל האפשר! כמו כן, יש חשיבות עליונה להצבת אלטרטנטיבה לאיחוד האירופי האימפריאליסטי. אין מדובר על מה שעושה שוייץ, אלא על היותה של בריטניה חברה באיחוד המדינות הסוציאליסטיות של אירופה. הדבר אפשרי רק באמצעות התקוממות מהפכנית והמהפכה החמושה של הפועלים והמדוכאים של אירופה. בריטניה עומדת בפני תקופה מרגשת במיוחד.
10. על מנת להתמודד עם התקופה הסוערת יש חשיבות עליונה לכך שכוחות מהפכניים אותנטיים בבריטניה יבנו ארגון מאוחד באמצעות מאמציהם המשותפים! על ארגון זה להיות אינטרנציונליסטית באמת. משמעות הדבר שהוא יאבק כנגד כל גילויי השוביניזם הלאומני בין אם פרו-איחוד-אירופי או פרו-בריטי וכמו כן הוא מוכרח לשלב מדיניות של “תבוסתנות מהפכנית” עם חזון האיחוד הסוציאליסטי של מדינות אירופה. משמעות הדבר כי הארגון הזה יהיה מוכרח לשלב את המאבק כנגד תכניות הצנע וההפרטה עם הדרישה לשוויון זכויות מלא למהגרים ולמיעוטים האתניים ולדרוש את פתיחת הגבולות בעבור כל המהגרים. משמעות הדבר כי על הארגון הזה לפעול כחלק מארגון מרקסיסטי עולמי במקום להתקיים ככוח מבודד ברמה הלאומית. על ארגון זה לבסס את עצמו על חזון מרקסיסטי והעקרונות הלניניסטיים של בניין המפלגה. משמעות הדבר כי הארגון אינו מזדנב אחר מעמד הביניים והאינטלקטואלים, אלא במקום זאת פונהה אל השכבות הרחבות של מעמד הפועלים והמדוכאים. משמעות הדבר כי ארגון כזה מוכרח להתערב כארגון אוונגרדי במאבק המעמדי ובמאבקים כנגד רפומיסטים וצנטריסטים. משמעות הדבר כי על הארגון לפעול כקולקטיב מאוחד על בסיס חזון, אסטרטגיה וטקטיקה מאוחדים ולא כאוסף של אינדיבידואלים. אנו פונים לכל הפועלים בעלי התודעה המעמדית, לכל המדוכאים והמהפכנים בבריטניה: בואו נהפוך את התקופה הסוערת הזו לתקופת מאבק מהפכני! הגיעה השעה להתארגן! הצטרפו אל ה-RCIT!
המזכירות הבינלאומית של ה-RCIT
אנו מזמינים את קוראינו לעיין גם במאמר הבא העוסק בשמאל הבריטי ויחסו למשאל העם:
השמאל הבריטי ומשאל העם בשאלת ההישארות באיחוד האירופי: ריבוי הפרצופים של הסוציאל-אימפריאליזם הפרו-בריטי והפרו-איחוד-אירופי; ניתוח כישלונו של השמאל להיאבק למען עמדה עצמאית, אינטרנציונליסטית וסוציאליסטית הן כנגד האימפריאליזם הבריטי והן כנגד האימפריאליזם האיחוד-אירופי; מאת מיכאל פרובסינג, הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT).
http://www.thecommunists.net/theory/british-left-and-eu-referendum
[1] עמדה מסורתית של לנין שקרא לפועלי המדינות האימפריאליסטיות לתמוך בתבוסתן של המדינות שלהם עצמם כאמצעי לביצוע מהפכה חברתית (עמדה שרמז לה ניתן למצוא בבית החמישי של המנון האינטרנציונל)