יש הרואים בנכבה – הטיהור האתני של פלסטין – פשע היסטורי נגד האנושות, ובצדק. בשנים 1948-1947 טבחו הכנופיות הציוניות בבני העם הפלסטיני, הרסו את שכונותיהם וכפריהם וגירשו מאות אלפים במטרה ליצור רוב יהודי בפלסטין. אמנם התנועה הציונית נכשלה, לפי שעה, במשימתה זו, שכן בימינו אין רוב יהודי בפלסטין, אך עבור רבים מבני העם הפלסטיני – הפליטים החיים והנטבחים במחנות הפליטים ובעזה, ערביי הגדה המערבית, הבדואים בנגב, ערביי ירושלים והגליל, ערביי רמלה, לוד, יפו ועוד – הנכבה ממשיכה להתרחש מדי יום ביומו. גזל האדמות והרס הבתים לטובת יישוב יהודים לא נעצר ולאחרונה אף מתגבר.
בעלי ההון הציונים והפוליטיקאים המשרתים אותם עומדים נדהמים ורועדים מפחד אל מול נחישותו ועוצמתו הנפשית של העם הפלסטיני, אשר הוכיח שוב ושוב כי הוא מסוגל להתמיד במאבק כנגד כל הסיכויים ועל אף המחיר הכבד. יתר על כן, מדוכאי כל העולם שואבים כוח והשראה מן העם הזה ומאבקו והם מגבירים בימים אלה את הלחץ על ממשלותיהם לבודד את ישראל ולהחרים אותה כלכלית, תרבותית ופוליטית.
לאחרונה, כשל אף הניסיון של הפוליטיקאים הציונים המפוחדים לטהר את הכנסת הגזענית מערבים באמצעות העלאת אחוז החסימה. לאזרחי ישראל הפלסטינים הייתה לכך תשובה מוחצת – הם לחצו על המפלגות המייצגות אותם להתאחד, על אף המחלוקות האידיאולוגיות, והגדילו את כוחם ב-2 מנדטים נוספים. בזמן שארגונים אחרים המכנים עצמם ”סוציאליסטיים“, דוגמת דעם ומאבק סוציאליסטי, קראו שלא להצביע לרשימה המשותפת, אנו ראינו בהקמתה צעד חשוב והיסטורי בדרך להחלפת משטר האפרטהייד הציוני בשלטון דמוקרטי של הפועלים, הפלאחים וכל שאר המדוכאים, מן הים עד הנהר.
יחד עם זאת, אנו אומרים בגלוי שהכנסת היא מוסד ציוני גזעני. מסיבה זו, אין זה מספיק שהרשימה המשותפת היא השלישית בגודלה על מנת להביא להישגים משמעותיים וארוכי טווח עבור העם הפלסטיני. אפילו האופטימיים ביותר שבתומכיה יודעים כי אולי תצליח לקנות זמן, לסייע בבלימת חוקי גזע וחוקים אנטי-דמוקרטיים נוספים ואפילו לצמצם מעט את אי השוויון בחלוקת המשאבים בין ה“מגזרים“, אבל לא תוכל לעצור את מכונת הקולוניאליזם הציוני ובטח שלא להפוך את התמונה ולמוטט את משטר האפרטהייד. רק מהפכה חברתית סוציאליסטית כלל-אזורית יכולה לעשות זאת. תפקידם של מהפכני מעמד הפועלים הסוציאליסטים בפלסטין ובעולם להתאחד, להתארגן, לשכנע ולפעול יחד, על מנת להוכיח כי הדבר אפשרי והכרחי וכי הם ראויים להנהיג את ההמונים במאבקם עד לניצחון.
כצעד מיידי אנו מציעים לחזק את הרשימה המשותפת באמצעות הפיכתה למפלגה משותפת, דמוקרטית ואנטי-ציונית, שתייצג את האינטרסים של בני ובנות העם הפלסטיני והיהודים ווהיהודיות מתנגדי הגזענות, תומכי הדמוקרטיה והשוויון, במיטוט משטר האפרטהייד. את ההבדלים האידיאולוגיים בתוך המפלגה ניתן יהיה לייצג באמצעות חלוקה פנימית וחופשית לסיעות, מה שיאפשר גם לאנשים פרטיים, קבוצות וארגונים שאינם מזהים את עצמם עם אחת מארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה להיכנס ולתת לה תוספת כוח משמעותית.
אנו, בתור סוציאליסטים התומכים במהפכה חברתית, נצטרף ונפעל בתוך מפלגה משותפת זו למען הפיכתה למפלגת פועלים מהפכנית. אנו מאמינים כי מעמד הפועלים הוא היחידי שמסוגל לאחד תחת הנהגתו את כל המעמדות המדוכאים האחרים ולהוביל אותם לניצחון במקום שבו מעמדות אחרים נכשלו.
אנו מבססים את העמדה שלנו, בין השאר, גם על השיעור שלימדו אותנו ההמונים שנאבקו בשנים האחרונות נגד שלטון הדיקטטורים והקפיטליסטים בעולם הערבי, ביוון ובמדינות נוספות. הכוחות הפוליטיים שהחליפו את הדיקטטורים שהופלו הבטיחו לעם לחם, חירות פוליטית ומאבק באימפריאליזם. אבל כשהיו צריכים לבחור בין האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון שמימנו אותם ובין האינטרסים של העם שבחר בהם – הם העדיפו את הכסף ולא משנה כמה הם האמינו לפני כן באללה ובשליחו מוחמד או ב“סוציאליזם“ רפורמיסטי שמפחד ממהפכה.
הנשיא מוחמד מורסי, הכלוא במצרים, משלם עד עצם היום הזה את המחיר על כך שהבהיר לחזירי הבנק העולמי ולממשל אובמה כי הוא אינו מסוכן להם. אבל בעלי ההון האמריקאים לא האמינו ביכולת שלו לדכא בכוח את הדרישות הכלכליות של העם המצרי או לחסל את כוחות ההתנגדות שצברו בינתיים כוח בסיני וסיכנו את ידידיהם הציונים. לכן בהזדמנות הראשונה הם ארגנו לו הפיכה צבאית והעלו במקומו את שלטון הטרור הצבאי בראשות א-סיסי. העובדה שהמפלגה הקומוניסטית המצרית תמכה בהפיכה זו, מוכיחה את הטענה המרקסיסטית הישנה, כי לא הכותרת האידיאולוגית של המפלגה קובעת את מדיניותה ופעילותה, אלא התוכן המעמדי שלה.
כאן בארץ מעמד הפועלים היהודי אינו מסוגל להוביל את המהפכה בשל היותו חלק מחברה קולוניאליסטית-מתיישבת שמתפתחת על חשבון התפתחותו העצמאית של העם הפלסטיני. אולם אם מעמד הפועלים הפלסטיני, יוליך את המאבק למען שוויון זכויות וצדק חברתי, הוא יצליח למשוך לצד המהפכה את אותם חלקים במעמד הפועלים היהודי המדוכאים במיוחד על ידי הממסד הציוני – דוגמת מזרחים, אתיופים, חרדים ויוצאי ברית המועצות. כמו כן, יש חשיבות רבה בהושטת יד סולידרית לעשרות אלפי המהגרים מארצות אפריקה המדוכאים ביד קשה בידי משטר האפרטהייד.
אמנם העם הפלסטיני אינו חזק מספיק בכדי למוטט את האפרטהייד בכוחות עצמו, אך מעמד הפועלים הפלסטיני הוא היחידי המסוגל לאחד כוחות עם מעמד הפועלים המצרי ושאר הפועלים והמדוכאים באזור. לאחרונה למדנו כי המעמדות השליטים בעולם הערבי מסוגלים להתאחד רק למטרה אחת – לדכא מרד עממי במדינה ערבית אחרת, דוגמת תימן.
למען מפלגה דמוקרטית אנטי-ציונית משותפת!
למען הפיכת המפלגה המשותפת למפלגת פועלים מהפכנית!
למען שיבת הפליטים!
למען פלסטין מאוחדת אדומה וחופשית מן הים עד הנהר!
עם אחד, מפלגה אחת, מאבק אחד – פלסטין אחת!