מאה שאלות ותשובות על סוציאליזם
מאת יוהנס וינר, יוסי שוורץ ובוריס המרשלג
הארגון הקומוניסטי המהפכני לשחרור – אוסטריה (RKOB)
הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית – ישראל/פלסטין הכבושה (ISL)
סניפים מקומיים של הארגון הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT)
נובמבר 2013
מבוא
המסמך שלהלן מבוסס על התרגום לאנגלית של חוברת שיצאה במקור בגרמנית מאת ה-RKOB , הסניף האוסטרי של ה-RCIT, באביב של שנת 2013. מחבר החוברת המקורית בגרמנית הוא החבר יוהנס וינר, חבר מוביל ב-RKOB. המסמך תורגם לאנגלית על ידי ה-RCIT תוך הכנסת שינויים והרחבתו כדי להתאימו לקהל בינלאומי.
מטרת המסמך לספק היכרות ראשונית לפעילים מהפכנים שרוצים לחדד את שליטתם ברזי הסוציאליזם המדעי, הידוע בכינוי “מרקסיזם.” מדובר במבוא, על קצה המזלג, עבור פעילים שטרם רכשו לעצמם ידע רב במרקסיזם. מטבע הדברים, אין מדובר בתמצית הידע המרקסיסטי כולו. מסיבה זו, קריאת המסמך הזה אינה יכולה לבוא במקום הצורך ללמוד את היצירות הקלאסיות של מרקסיזם (שנכתבו בידי מרקס, אנגלס, לנין, לוקסמבורג, וטרוצקי). כמו כן, קריאת חוברת זו אינה מהווה תחליף לעיון מעמיק במצע של ה-RCIT בספריו ובכתבי העת שלו. אולם, כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן, ובדיוק לשם כך נועד מסמך זה.
תרגום החוברת בגרסה האנגלית (המורחבת לקהל בינלאומי) לעברית בוצע על ידי חברי הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית (לס”א – ISL), הסניף של ה-RCIT בפלסטין הכבושה/מדינת ישראל והותאם לקהל הקוראים המקומי שלה.
נובמבר 2013
מייקל פרובסטינג (Pröbsting)
המזכיר הבינלאומי של ה-RCIT
פרק א
היסודות הכלכליים של החברה הקפיטליסטית
1. מהי חברה? סך כל יחסי הגומלין המשתנים בין בני האדם החיים בתחום טריטוריאלי משותף.
2. מהו ייצור? ייצור הוא הפיכתם של חומרי גלם למוצרים אשר מקורה בעבודה אנושית, כגון הפיכת עפרות ברזל לברזל, קטיף של תפוחים, חיתוך של שיער, וכו’. ייצור עשוי לכלול מספר שלבים. לדוגמה, עפרות ברזל הופכות לברזל, המרכיב העיקרי של פלדה, אשר בסופו של דבר משמש בייצור של גשרי פלדה.
3. מהם אמצעי הייצור? כלים שאנשים משתמשים בהם בכדי לייצר – זה יכול להיות פטיש פשוט או רובוט הנשלט בידי מחשב (חלק מאמצעי הייצור החשובים בחברה הקפיטליסטית כוללים: מפעלים, מכרות, תאגידי תקשורת, מדע, וכו’).
4. מהם כוחות הייצור? כלל אמצעי ייצור, האוכלוסייה העובדת, הידע המשולב של המוני העובדים והידע המדעי-טכני. מצב כוחות הייצור של חברה מצביע על רמת ההתפתחות של חברה. כוחות הייצור של חברה מהווים את הבסיס הכלכלי שלה.
5. מהו ניצול? שימוש של אדם אחד בחולשות וחסרונות של אדם אחר במטרה להשיג את מטרותיו על חשבון אותו אדם. בחברה הקפיטליסטית העובד מוכר את כוח עבודתו לבעלים של אמצעי היצור ומקבל בתמורה שכר, בעוד המוצרים שייכים לבעלים. השכר נועד לקיים את העובד ובני משפחתו כך שיתאפשר לו לשוב ולמכור את כוח עבודתו למעסיק. הפער בין ערך המוצרים שיוצרו לשכר העובד בגין יצורם נקרא “ערך עודף”. מטרת הניצול היא השגת כמה שיותר ערך עודף למעביד.
6. מהו מעמד? קבוצה של אנשים שהמשותף להם הוא היחס ביניהם לייצור ולאמצעי הייצור. בחברה הקפיטליסטית קיימים שני מעמדות עיקריים – אנשים שיש בבעלותם אמצעי ייצור – בורגנות, ואנשים שאין בבעלותם אמצעי ייצור – פועלים. בעלי אמצעי הייצור מתחלקים לכאלה שמבצעים בעצמם את רוב מלאכת הייצור והם מכונים זעיר-בורגנים, ולכאלה שבבעלותם אמצעי ייצור המאפשרים להם, לפחות ברמה האובייקטיבית, לקיים את עצמם באופן מלא על חשבון ניצול הפועלים והם מכונים – בורגנים, קפיטליסטים או בעלי ההון. לפרטים ראה שאלה 14.
7. מהי מדינה? מדינה היא מבנה חברתי של אלימות מאורגנת, בו נעשה שימוש בידי מעמד מסוים בטריטוריה מסוימת על מנת לבסס את שליטתו על פני המעמדות האחרים, שהם בעלי אינטרסים מנוגדים ועוינים לו. מנגנון המדינה כולל בבסיסו גופים מאורגנים חמושים – משטרה וצבא. אליהם מתווספת מערכת המשפט, פקידות, מערכת חינוך ועוד, כאשר כל אלה מספקים, בנוסף, אמצעים בלתי-אלימים לביסוס שלטונו של המעמד השליט על פני כל השאר.
8. מהו מאבק מעמדי? צורות שונות של ביטוי לאינטרסים העוינים והמנוגדים של המעמדות השונים בחברה. מאבק מעמדי קיים בכל חברה מעמדית בהיסטוריה האנושית. מאבק מעמדי הוא המנגנון העומד במרכז השינויים החברתיים שחלו בחברה האנושית במהלך ההיסטוריה.
9. מהן הצורות השונות של מאבק מעמד?
(א) מאבק מעמדי כלכלי – מעמד, או חלק ממנו, נאבק כדי לשפר את המצב הכלכלי שלו. לדוגמה: עובדים ועובדות המועסקים על ידי חברה מכריזים על שביתה להשיג שכר גבוה יותר; או יזמים מורידים את השכר של עובדיהם כדי להגדיל את רווחיהם.
(ב) מאבק מעמדי פוליטי – מעמד, או חלק ממנו, נלחם כדי להגדיל את ההשפעה הפוליטית שלו. לדוגמה: באמצעות בבחירות או מלחמה. הצורה המפותחת ביותר של מאבק מעמדי פוליטי היא המהפכה.
(ג) מאבק מעמדי אידיאולוגי – מעמד, או חלק ממנו, נלחם על מנת להפיץ את הרעיונות שתואמים את האינטרסים שלו. זה יכול להיות באמצעות שיחות, כתיבת מאמרים או ספרים, הפגנות, אירועים ציבוריים, הפקת פרסומים, או על ידי מסרים המופצים בתקשורת האלקטרונית. כל הצורות של המאבק המעמדי מעורבות וקשורות זו בזו. שביתה, שמטרתה שיפור המצב הכלכלי של העובדים והעובדות יכולה לקבל תמיכה ממאבק מעמדי האידיאולוגי – אירועים ציבוריים, תהלוכות רחוב, והפצת עלונים. שביתה מוצלחת יכולה להוביל לשינויים חשובים בתודעה של עובדים, למשל, הדרך בה הם חושבים על ניצול, או לחיזוק הכוח הפוליטי והמוטיבציה שלהם ושל האיגודים המקצועיים שלהם להיאבק הלאה.
10. באילו כיוונים מתפתח המאבק המעמדי?
(א) מאבק מעמדי מלמעלה – המנצלים נגד מנוצלים.
(ב) מאבק מעמדי מלמטה – המנוצלים נגד מנצליהם.
11. מה הן המערכות החברתיות שהיו קיימות לאורך כל ההיסטוריה, ואיך הן שונות זו מזו?
(א) קומוניזם פרימיטיבי – כמו בחברה שבטית אפריקאית. במערכת זו, אין בעלות על אמצעי הייצור ואין מעמדות.
(ב) עבדות – כמו ברומא העתיקה. במערכת זו, היצרנים הם עבדים שהם רכושם של בעליהם.
(ג) פאודליזם – כמו באירופה בימי הביניים. במערכת זו, הייצור מתבצע על ידי צמיתים המחויבים לעבד פיסות האדמה קטנות בבעלותם של אצילים פיאודלים.
(ד) אופן הייצור האסייתי – בירוקרטיה ריכוזית עם שושלת מלוכנית בראשה מחזיקה בקרקעות, מנהלת את המדינה מהערים המרכזיות ומנצלת את האיכרים ובעלי המלאכה.
(ה) קפיטליזם – המערכת הקיימת כיום במרבית העולם. שעובדים ועובדות מייצרים מוצרים לשם הרווחים של בעלי הון. למעט כוח העבודה שלהם, אמצעי הייצור אינם שייכים לעובדים.
(ו) שלטון מעמד הפועלים – כפי שהיה קיים ברוסיה בשנים הראשונות לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917. העובדים והעובדות מנהלים את המדינה בשיתוף עם האיכרים העניים. הם עובדים למען האינטרסים שלהם.
(ז) מדינת פועלים מעוותת – בה הבירוקרטיה המפלגתית שולטת, כפי שהיה קיים בברית המועצות לשעבר לאחר עלייתו של סטלין לשלטון, וכמו כן גם במזרח אירופה וסין לאחר מלחמת העולם השנייה. העובדים והעובדות עובדים למען זכויות היתר של הבירוקרטיה, ואין להם כוח פוליטי. אולם יחד עם זאת, הקפיטליזם בוטל.
כל מערכת חברתית בהיסטוריה נולדה כתוצאה ממאבק מעמדי (מוצלח או כושל), חוותה תור זהב של שגשוג שלאחריו באה דעיכה ושקיעה, אשר בתורה הובילה להתגברות המאבק המעמדי וכן הלאה.
12. האם תמיד יהיה מאבק מעמדי בחברה מעמדית? כן. לעתים קרובות יש מאבק מעמדי מתחת לפני השטח שלא ניתן להבחין בו במבט ראשון. אולם, לעתים האינטרסים של המעמדות מתנגשים בגלוי, ברמות שונות של אינטנסיביות. בכלל, מאבק מעמדי יכול להיות מחולק לתקופות שונות בדיוק כמו שפיתוח כלכלי יודע שלבים שונים.
13. איך עובד הקפיטליזם? קפיטליזם מבוסס על הניצול של מעמד הפועלים על ידי בעלי ההון. הפקעה של ערך עודף משמעותי היא הבסיס לשליטה הכלכלית ופוליטית של בעלי ההון על מעמד הפועלים. הקבוצות החזקות ביותר בתוך המעמד הקפיטליסטי הן תאגידי הייצור, הסחר, וההון הפיננסי (בנקים וכו’). דרך השפעתם הכלכלית הם שולטים בשכבות העליונות של המפלגות הפוליטיות, המשטרה, בתי המשפט, התקשורת, ומערכת החינוך. קפיטליזם יכול להתקיים תחת צורות שונות של שליטה פוליטית, בין אם רפובליקות פרלמנטריות, דיקטטורות צבאיות, או משטרים פשיסטים.
14. מהם המעמדות העיקריים תחת קפיטליזם?
(א) המעמד הקפיטליסטי – מחזיק באמצעי הייצור העיקריים של (תאגידים, בנקים, תקשורת, וכו’), ומנצל את הערך העודף המיוצר בידי עובדיהם, לצבירת רווחים ענקיים. באמצעות כוחו הכלכלי והשפעתו, מעמד זה שולט במדינה באמצעות הפרלמנט, הצבא, ואמצעי התקשורת.
(ב) הבורגנות הזעירה – המעמד הבינוני מחזיק באופן חלקי באמצעי ייצור, ולכן הם עצמם אינם מנוצלים. במדינות האימפריאליסטיות העשירות, בדרך כלל מעמד זה מהווה עמוד תווך חשוב של בחברה, אשר תומך במעמד הקפיטליסטי. חברי מעמדות או שכבות אלה מפרנסים את עצמם מעבודתם שלהם, למשל: איכרים עשירים, מנהלים בדרגות הביניים, עורכי דין פרטיים, ושוטרים. בדרך כלל במדינות עניות יותר, סמי-קולוניאליות (המכונות מדינות “עולם שלישי”), האיכרים העניים ושכבות פרולטריות-למחצה (עניים עירוניים) חיים בתנאים איומים. כתוצאה מכך, הקבוצות הללו הן בנות ברית חשובות למעמד העובדים במאבק לשחרור מהקפיטליזם.
(ג) מעמד הפועלים – אינו מחזיק בשום אמצעי ייצור, ולכן הוא נאלץ לעבוד אצל בעלי ההון כדי להתקיים, ובכך מאפשר להם לצבור רווחי עתק. מובטלים זמניים גם הם חלק ממעמד הפועלים.
(ד) לומפן–פרולטריון – (מגרמנית) שכבה קטנה יחסית החיה בשולי החברה ואינה משתתפת בייצור (פושעים, דרי רחוב).
פרק ב
מעמד הפועלים והסוציאליזם
15. מדוע מעמד העובדים הוא מעמד מיוחד ומהפכני? כפי שצוין מעלה, מעמד העובדים הוא אחד משני המעמדות העיקריים תחת הקפיטליזם. כעובדים שכירים, שבפועל מבצעים את הייצור, מעמד העובדים יוצר את הבסיס לכלכלה עולמית קפיטליסטית. זהו מעמד מאוחד וגלובלי שקיומו חוצה גבולות לאומיים, ושכל חבריו שותפים לאינטרס משותף: בניית שיטה חדשה שתפעל לטובת העובדים עצמם ולא לטובת בעלי ההון. כדי להשיג מטרה זו, מעמד העובדים חייב להדיח את המעמד הקפיטליסטי השולט. יתרה מזו, מעמד העובדים הוא המעמד הראשון בתולדות האנושות שיש לו אינטרס בביטול כל צורה של שלטון מעמדי. במילים אחרות, משימתו של מעמד העובדים היא לסיים את השליטה של מעמד אחד על פני מעמד אחר.
16. מהו סוציאליזם? חברה סוציאליסטית היא חברה נטולת מעמדות בה אמצעי הייצור שייכים לכלל בני האדם ויופעלו לטובת הכלל. בכך, יהפוך דיכוי של אדם בידי אדם וכן מנגנון המדינה לנחלת העבר. בחברה סוציאליסטית כל אדם מקבל, בתמורה לעבודתו, את חלקו היחסי בשפע שייצרה החברה כולה. הצורה המפותחת ביותר של חברה סוציאליסטית מכונה “חברה קומוניסטית,” בה אין כבר כל חשיבות לחלקו היחסי של האדם בשפע הכללי – כל אדם עובד כפי יכולתו ומקבל כפי צורכו.
17. איך אנחנו יכולים להגיע לסוציאליזם? סוציאליזם היא חברה חסרת מעמדות שיכולה לקום רק באמצעות ניצחון של מעמד הפועלים במאבק המעמדי. האויבים הנחושים ביותר של הסוציאליזם הם בעלי הקניין הגדולים, כלומר, המעמד הקפיטליסטי. כצעד מעבר לסוציאליזם, מעמד הפועלים חייב לתפוס את השלטון במהפכה ולרסק את מנגנון המדינה הקפיטליסטית הישן. כדי למנוע מן מעמד הקפיטליסטי לשוב אל השלטון באמצעים אלימים, על מעמד הפועלים להשתמש באלימות מאורגנת משלו ובכך להוות מעמד שליט במדינה מסוג חדש – מדינת פועלים. תחת שליטתו של מעמד הפועלים, אמצעי הייצור העיקריים חייבים לעבור לבעלות הקולקטיבית והדמוקרטית של הפועלים, אשר יתכננו את הפעילות הכלכלית של החברה על פי הצרכים שלהם.
18. מה קורה למדינה בדרך לסוציאליזם? כאשר המהפכה תתפשט ממדינה אחת לחלק גדול של העולם, התנגדותם של המנצלים תרד בהדרגה. במציאות זו, המדינה תהיה פחות ופחות הכרחית כמקור של דיכוי, ותהפוך יותר ויותר לכלי של מינהל. בדרך זו, המדינה תלך ותאבד את תפקידה הקלאסי, כלומר, כלי לדיכוי של מעמד אחד על ידי מעמד אחר, עד שלבסוף תחדל מלהתקיים, כי לבני האדם לא יהיה יותר עניין בהמשך קיומה.
19. מדוע לא הושג הסוציאליזם בברית המועצות, בגוש המזרחי, ובסין? מעמד העובדים עלה לשלטון ברוסיה עם מהפכת אוקטובר בשנת 1917. אבל, מאחר והמהפכה לא התפשטה במהירות מספקת למדינות מפותחות יותר מבחינה כלכלית, שררו תנאי מחסור קשים ברוסיה. הבירוקרטיה בראשותו של סטלין ניצלה את תנאי המחסור, עלתה לשלטון לאחר מותו של לנין ב-1924 וביטלה את הדמוקרטיה של הפועלים. סוציאליזם יכול להתפתח בהצלחה רק על בסיס השפע העולמי שכבר נוצר על ידי הקפיטליזם, ולכן – כמו הקפיטליזם, הצלחתו תיתכן רק במסגרת גלובלית ולא במדינה או מדינות מבודדות. במדינה הסטליניסטית הדיכוי והמעקב אחרי העם גדל. במקום לדעוך, המדינה הפכה חזקה יותר ומושרשת יותר. היא התאפיינה בשלטון הבירוקרטיה של מנגנון המדינה, ובמפלגה ששלטה בבירוקרטיה, במקום בשלטון בידי מעמד העובדים בברית עם האיכרים העניים.
20. האם הייתה התפתחות זו בלתי נמנעת? כלל וכלל לא! אילו המהפכה הייתה מנצחת בכמה מדינות או אפילו בכל מערב אירופה, הסטליניזם מעולם לא היה מתפתח. עלינו לזכור ולהזכיר כי גם המהפכות הדמוקרטיות, גדולות כקטנות, פרצו ונכשלו מספר רב של פעמים עד שהצליחו, כאשר כל כישלון לווה בשלטון דיקטטורי מסוגים שונים, שניסה למנוע ניסיונות מהפכניים נוספים (באלימות רבה מצד אחד אך תוך קבלה חלקית של דרישות ההמונים מצד שני). אחרי כל כישלון כזה רבו גברו קולותיהם של ציניקנים, אדישים ומיואשים, שטענו כי כישלון הדמוקרטיה הוא בלתי נמנע.
21. מה ניתן לעשות כדי שהתפתחות כזו לא תחזור על עצמה? הארגון הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT) מזהה לקח אחד חשוב במיוחד: חובה על מוסדות השלטון של ההמונים – המועצות – להיות הבסיס לחברה החדשה. מועצות עובדות כדלקמן: העובדים במפעל (או בשכונה, כפר, בית הספר) דנים בנושאים החשובים של החיים החברתיים ובוחרים נציגים שינהלו את ביצוע ההחלטות. נציגים אלה יהיו צירי המועצה. אסור שיהיו להם זכויות יתר, ואפשר יהיה לבטל את מינוי של כל ציר בכל עת. כמו כן, חשוב יהיה להפיץ את המהפכה למדינות ויבשות אחרות בהקדם האפשרי. אבל, הלקח החשוב ביותר הוא שמעמד הפועלים חייב לייסד מפלגה מהפכנית בינלאומית אשר, בבוא הזמן, תהיה מסוגלת להוביל את העובדים והמדוכאים במאבק ולארגן את המהפכה ברמה העולמית.
22. האם ניתן להגיע לסוציאליזם באמצעות בחירות? לא. כי אפילו אם היינו משחקים לפי הכללים של הדמוקרטיה הבורגנית, כלומר, של הפרלמנט, המנצלים והבוסים ששולטים בדמוקרטיה הבורגנית לא ממש עושים זאת בעצמם. כאשר אנו, עובדים ועובדות, הופכים מסוכנים מדי עבורם, הם בקלי קלות מוכנים לשחרר הצבא או הפשיסטים לפעול נגדנו (למשל, על ידי החלפת הפרלמנט בדיקטטורה צבאית). יש דוגמאות רבות בהן המנצלים ביטלו את התוצאות של בחירות דמוקרטיות משום שהמדוכאים היו חזקים מדי (למשל, באוסטריה וגרמניה בשנת 1933, בספרד בשנת 1936, ביוון בשנת 1967, בצ’ילה בשנת 1973, בטורקיה בשנת 1980, בונצואלה בשנת 2002, בהונדורס בשנת 2009, ובמאלי בשנת 2012).
23. למה אי אפשר לעשות מהפכה בדרכי שלום? הניסיון ההיסטורי מלמד כי המעמד המנצל תמיד השתמש בכוחות המזוינים של מנגנון המדינה כדי להילחם נגד שינויים חברתיים רדיקליים, משום ששינוי כזה משמעותו אבדן זכויות היתר שלהם. הם עושים כל מה שאפשר כדי להמשיך ולחיות מניצול. הם זקוקים לנו, העובדים והעובדות, רק כדי שנעבוד ונפיק את הרווחים שלהם. אין להם בעיה לתת לכוחות המזוינים של המדינה לירות בנו בהמונינו אם אנחנו מאיימים על שלטונם.
כדוגמה ממחישה מהזמן האחרון, הביטו במהפכה הערבית מאז שנת 2011, כיצד מחאות שקטות הובילו למותם של מפגינים לא חמושים רבים ולמאסרים ועינויים של רבים אחרים. המסקנה היא כי להמוני העובדים והמדוכאים יהיה סיכוי אמיתי להילחם למען החופש שלהם ולמען חייהם רק באמצעות התקוממות מזוינת.
עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות, כי לאחר שיהיה ברור שלא ניתן להביס בקלות את הכוחות החמושים של מעמד הפועלים העולמי, יחליטו בעלי הון חלשים יחסית, כי אין טעם למאבק מזוין ויוותרו על השלטון ללא שפיכות דמים.
24. מהי הפקעה? הפקעה היא לקיחת אמצעי הייצור וההון מידי בעלי ההון, בעקבות המהפכה. משאבים אלה יועברו לידיים של העובדים והעובדות ומדינתם, וישמשו לצרכי החברה כולה. ייתכן גם כי חלק מהמעמד הקפיטליסטי ינושל עוד לפני המהפכה או בדרך לשם. מכך אנו גוזרים את סיסמא שלנו למען הפקעה ללא פיצויים של אמצעי היצור מידי הסופר-עשירים. עם זאת, הפקעה מוחלטת תהיה אפשרית רק אחרי המהפכה.
25. מהו מרקסיזם? מרקסיזם הוא מדע שמסביר את הבסיס החומרי של החברה האנושית ומספק מפת דרכים לסוציאליזם. המרקסיזם נוסד על ידי קרל מרקס (ומכאן שמו), והוא פעיל בשירותם של המדוכאים ונותן להם את הכלים לבנות עולם חדש.
פרק ג
המאבק נגד האימפריאליזם
26. אילו סוגים של מדינות קיימים כיום?
(א) מדינות אימפריאליסטיות – ארה”ב, קנדה, מערב אירופה, סין, רוסיה, יפן ואוסטרליה – הינן דוגמאות למדינות קפיטליסטיות אשר עושקות את המדינות האחרות ומנצלות אותן מבחינה כלכלית.
(ב) מדינות קולוניאליות למחצה – מדינות דרום ומרכז אמריקה, אפריקה, מזרח אירופה, דרום, דרום-מזרח, מערב, ומרכז אסיה. אילו הן מדינות קפיטליסטיות, אשר אף על פי שיש להן עצמאות מדינית רשמית, הן מנוצלות מבחינה כלכלית על ידי המעמד השליט של המדינות האימפריאליסטיות (אנחנו קוראים לזה “סופר ניצול”), וכתוצאה מכך הן נשלטות גם מבחינה פוליטית בידי האימפריאליזם.
(ג) מדינות קולוניאליות – רק מעטות מהן עדיין קיימות, כמו גיאנה הצרפתית, איי מלווינאס / פוקלנד, פורטו ריקו, וגם מדינות שנכבשו ישירות על ידי האימפריאליזם כגון אפגניסטן או פלסטין. אילו מדינות קפיטליסטיות הכבושות באופן ישיר ומנוהלות על ידי מדינות אימפריאליסטיות, ולכן, מבחינה כלכלית, הן נתונות במצב של “סופר ניצול”.
27. מהו אימפריאליזם? אימפריאליזם הוא עידן הדעיכה של אופן היצור הקפיטליסטי. בעידן זה, שני סוגים של סכסוכים עיקריים באים לידי ביטוי – הסכסוך בין מעמד העובדים והמעמד הקפיטליסטי והסכסוך בין מדינות מדוכאות ומדינות מדכאות. תקופת אימפריאליזם היא, אפוא, מתאפיינת במהפכות, מהפכות-נגד ומלחמות. המעצמות הגדולות והתאגידים הגדולים שלהן ממשיכים להיאבק ביניהם ללא הרף על השליטה הכלכלית והפוליטית על מדינות לא-אימפריאליסטיות ועל אזורים שלמים. קיימות שתי אפשרויות בלבד באשר לאימפריאליזם – או שמעמד העובדים יתפוס את השלטון או שהאנושות כולה תשקע לברבריות.
28. מהי השאלה הלאומית? מדינות לאום מודרניות התפתחו במהלך עידן הקפיטליזם. ברוב המדינות האימפריאליסטיות, השאלה הלאומית נפתרה על ידי המעמד הקפיטליסטי (יוצאים מן הכלל, למשל, צפון אירלנד או ארץ הבסקים). באומות מדוכאות, השאלה הלאומית עדיין משחקת תפקיד חשוב היות שהמדינות האלו עדיין מנוצלות ומדוכאות על ידי אימפריאליזם. דיכוי לאומי יכול להיות על ידי המדינות האימפריאליסטית או על ידי המעמדות השליטים הקפיטליסטיים של מדינות קולוניאליות למחצה (אך במקרה האחרון, המדינה עדיין מנוצלת על ידי האימפריאליזם). משמעות הזכות להגדרה עצמית לאומית, כפי שאנו ב-RCIT מבינים אותה, היא שהאומה כבר לא מדוכאת ומנוצלת על ידי אומה אחרת; שיש לה את הזכות להקים מדינה משלה; שלאנשיה יש את הזכות לדבר בשפת האם שלהם ולחיות על פי תרבותם. כמו כן, יש גם אלמנטים של השאלה הלאומית המעורבים בדיכוי של מהגרים.
29. מהי מלחמה? המלחמה היא המשכה של הדיפלומטיה באמצעים אחרים. במהלך מלחמות, מעמד אחד מנסה להשיג את מטרותיו הפוליטיות באמצעים אלימים. לדוגמה במלחמת וייטנאם, הקפיטליסטים האמריקאים ניסו להשיג שליטה במזרח אסיה, על ידי שבירת ההתנגדות של העובדים ואיכרים בווייטנאם. בדומה לכך, היום האימפריאליזם האמריקאי מפעיל אלימות צבאית באפגניסטן, ואילו האימפריאליזם של האיחוד האירופי שולח כוחות צבאיים למאלי. מלחמות ופלישות אימפריאליסטיות נועדו לאבטח את האינטרסים הגיאופוליטיים של מדינות אימפריאליסטיות ולחזק את אחיזתן בנפט ובמשאבי טבע אחרים. כדי להשיג זאת, הן מנסות לרסק את ההתנגדות האנטי-אימפריאליסטית.
30. מה הם הסוגים השונים של מלחמות?
(א) מלחמה אימפריאליסטית – מאבק בין שתיים או יותר מדינות (אימפריאליסטיות). המטרה של כל צד היא להשתלט על כמה שיותר מהעולם שאותו הן מחלקות ביניהן (למשל מלחמת העולם הראשונה והשניה).
(ב) מלחמת שחרור לאומי – מאבק של לאום מדוכא נגד מדינה מדכאת. אפילו כאשר הלאום המדוכא מובל על ידי בני מעמד העוין את מעמד הפועלים, היא נשארת מלחמה צודקת כל עוד מטרתה היא לחסל את הדיכוי הלאומי.
(ג) מלחמה מהפכנית – מאבק של מדינת פועלים נגד מדינה קפיטליסטית. מטרת מלחמה כזאת היא לשחרר את מעמד העובדים והמדוכאים ולהפיץ את המהפכה העולמית.
(ד) מלחמת אזרחים – מאבק בין מעמדות שונים, שכבות שונות, או חלקי מעמדות בתוך מדינה אחת. במלחמות אזרחים, קומוניסטים מצדדים בהמוני מעמד הפועלים והמדוכאים נגד המנצלים ומשרתיהם.
31. באיזו עמדה צריכים קומוניסטים לנקוט בסוגים שונים של מלחמות?
(א) קומוניסטים שחיים במדינות אימפריאליסטיות תמיד מתנגדים למלחמות שמנהלת המדינה שלהם – לא משנה נגד מי. במקרה של מלחמה, קומוניסטים קוראים לתבוסתה של המדינה “שלהם”, וגם לאחווה בין החיילים של הצדדים הלוחמים.
(ב) קומוניסטים שחיים במדינות קולוניאליות או קולוניאליות למחצה מגנים על ארצותיהם מפני אימפריאליזם, אבל הם תומכים בהפיכת המלחמה הצודקת הזאת למלחמה מהפכנית בראשותו של מעמד הפועלים. במלחמות בין שתי מדינות קפיטליסטיות, קומוניסטים משני הצדדים קוראים לתבוסתה של המדינה “שלהם” כל אחת בהתאמה. במלחמת אזרחים של המעמד השליט “שלהם” נגד מיעוט לאומי מדוכא, קומוניסטים קוראים לניצחון האומה המדוכאת ולתבוסתו של המעמד השליט.
(ג) קומוניסטים מגנים על המדינות שבהם הקפיטליזם כבר בוטל (מדינות עובדים) נגד אויביהן הקפיטליסטים. הם מסבירים לחיילים של הצבא הקפיטליסטי שהאויב האמיתי שלהם אינו מדינת הפועלים, אלא המעמד השליט שלהם בבית.
32. האם קומוניסטים צריכים להצטרף לצבא של מדינה קפיטליסטית? כן ולא. אם יש חובה חוקית להתגייס לצבא (גיוס חובה) אז, באופן כללי, ה-RCIT קורא לקומוניסטים להיכנס לצבא הקפיטליסטי. שם אנו לומדים מיומנויות צבאיות כי, במוקדם או במאוחר, אנחנו נפנה את הנשק שלנו נגד המנצלים. בעת השירות בצבא הבורגני, אנחנו נלחמים במחתרת למען זכויותיהם של חיילים פשוטים, נגד מלחמות אימפריאליסטיות, נגד הקצונה ובעד מועצות חיילים. כאשר יש גיוס חובה, אנו מסרבים לעשות שירות אזרחי חלופי או לנסות להימנע משירות צבאי. אם שירות חובה בצבא אינו קיים, אנו אומרים כי לקומוניסטים אין חובה להתגייס לצבא.
33. איזה סוג של צבא אנו רוצים? אנחנו תומכים במליציות פועלים שמתוכן (לאחר ניצחון המהפכה) יכול לצמוח צבא אדום המשרת אך ורק המעמד שלנו, ושנלחם נגד האימפריאליזם והנצלנים הקפיטליסטים. בצבא כזה, תהיה השתתפות דמוקרטית מרבית (במידה ששדה הקרב מאפשר זאת). בצבא כזה, לא יהיו זכויות יתר, לא לקומוניסטים ולא לקצינים!
34. מהי עמדתנו באשר למאבקם של עמים לעצמאות? אם רוב האנשים של אזור מסוים רוצים להקים מדינה נפרדת, אנו לרוב תומכים במאבקם. אולם, אין אנו תומכים בכך שמדינה כזאת תהיה קפיטליסטית, אלא נאבקים כדי שתקום על בסיס סוציאליסטי, כלומר תחת שליטתו של מעמד הפועלים בברית עם האיכרים. דוגמאות למאבקים לגיטימיים לעצמאות כיום יהיו – מאבקיהם של העם הכורדי, הפלסטיני, הצ’צ’ני, הטמילי, הקשמירי, הבאלוצ’י, והטיבטי.
35. מדוע אנחנו אויבי האימפריאליזם? משום שכיום האימפריאליזם הוא האויב העיקרי של מעמד הפועלים בעולם. האימפריאליזם מדכא לא רק את מעמד הפועלים, אלא גם את הרוב המוחלט של בני האדם על פני כדור הארץ.
36. מהו אינטרנציונליזם? אנחנו, כפועלים ופועלות, מבינים שאנו שייכים למעמד גלובלי עם מטרה משותפת. זה אומר שבשבילנו אין זה משנה מה צבע העור או המוצא האתני של האחים והאחיות שלנו. מעמדנו הגלובלי הוא המולדת המשותפת שלנו. אנחנו עוזרים לכל העובדים והמדוכאים במאבקם לשחרור – בהתאם למצב – באמצעות פעולות סולידריות, כרוזים, תרומות, פעילויות, שביתות, ואפילו משלוח לוחמים וכלי נשק. כמו כן, אנו מזדהים עם מאבקם של עמים מדוכאים. אינטרנציונליזם, אם כן, הוא ההתבוננות באנושות ומאבקיה מזווית כלל-עולמית.
37. מהי מהפכה דמוקרטית? ברוב חלקי העולם (בדרום אמריקה, אפריקה, אסיה, ובמזרח אירופה) זכויות דמוקרטיות ולאומיות בסיסיות רבות עדיין לא הושגו. המשימות של מהפכה דמוקרטית הן: יישום של זכויות דמוקרטיות מלאות (לדוגמא חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש התנועה, זכויות שוות לנשים ולמיעוטים לאומיים או דתיים), אכיפה של רפורמה אגררית מקיפה (חלוקה מחדש של האדמות של בעלי קרקעות גדולים לעניים ואיכרים חסרי קרקע), שחרור לאומי מדיכוי וניצול על ידי מדינות מדכאות ואימפריאליזם. המהפכה הערבית שבה, מאז שנת 2011, ההמונים נלחמים נגד דיקטטורות בתוניסיה, מצרים, לוב, תימן, סוריה, וכו’, היא דוגמה בפועל למהפכה דמוקרטית מסוג זה.
38. מהי המהפכה המתמדת? מהפכה מתמדת פירושה השגת המטרות של המהפכה הדמוקרטית בהנהגתו ותחת שלטונו של מעמד הפועלים. זו, למעשה, הדרך היחידה בה ניתן לבצע את המהפכה הדמוקרטית בהצלחה, משום שהקפיטליסטים של המדינות המדוכאות חלשים מדי, ולכן הם מעדיפים להתאחד עם כוחות האימפריאליזם מאשר לממש את אחריותם ההיסטורית. אם כן, משימתו של מעמד הפועלים של האומות המדוכאות היא לקדם את המהפכה הדמוקרטית באמצעות המהפכה הסוציאליסטית – כלומר, לשלב את המטרות של המהפכה הדמוקרטית הלאומית עם המטרות החברתיות של מעמד הפועלים.
39. מי הם בעלי הברית של מעמד העובדים בקולוניות ובקולוניות למחצה? בעלי הברית הקרובים ביותר של מעמד הפועלים הם האיכרים או חסרי הקרקע העניים והעניים העירוניים (סוחרים מרוששים, תושבי שכונות המצוקה וכו’). אנו מוכרחים להביא את השכבות האלו לצדנו בכדי שמהפכה תצליח. בתנועה פופולרית רחבה, יתכן שנוכל, באופן זמני, לזכות בתמיכתם של איכרים ועירוניים ממעמד הביניים למען המהפכה. אבל המטרה העיקרית היא לנטרל את השכבות הללו, כדי שהם לא יצטרפו לצד של הקפיטליסטים. אם המעמד הקפיטליסטי של מדינה קולוניאלית או קולוניאלית למחצה יגיע לכדי עימות עם כוחות אימפריאליסטיים, מתקבל על הדעת שמעמד הפועלים יבצע פעולות צבאיות או מעשיות יחד איתם. אולם, ברית זאת, אם בכלל תהיה, תהיה שבירה וקצרה מועד.
40. איך אפשר להיאבק נגד ההרס של סביבתנו? הקפיטליזם אינו פועל לטובת העם אלא למען הרווחים של בעלי ההון. המערכת האקולוגית בכל רחבי העולם מתדרדרת במהירות, ואילו אנחנו – מעמד הפועלים – חייבים למנוע את הרס כוכב הלכת שלנו. ה-RCIT קורא לביטולו של השימוש באנרגיה גרעינית ומבוססת דלקים מאובנים (נפט, פחם וכו’) ולפיתוחם של מקורות אנרגיה מתחדשת חלופיים, תחת פיקוחם ושליטתם הדמוקרטית של העובדים והעובדות ובסיועם של מומחים שמעמדנו יכול לסמוך עליהם. יחד עם זאת, עובדים המועסקים בתעשיות מזהמות צריכים לעבור הסבה מקצועית ולא להיות מפוטרים.
פרק ד’
המפלגה המהפכנית
41. מדוע זקוק מעמד הפועלים למפלגה מהפכנית? מעמד הפועלים הוא המעמד המהפכני היחידי בחברה כיום. בתור שכזה, הוא נלחם נגד אויב חזק מאוד, בעל ניסיון מעשי עצום וגם עליונות צבאית וארגונית. על מנת להביס אויב רב עוצמה כזה (בעלי ההון), אנשיו ונשותיו המתקדמים ביותר של מעמד העובדים מוכרחים להתארגן ולהתאחד פוליטית לכדי מפלגה מהפכנית שתרכז את האנרגיה הקולקטיבית בפעולה ובמחשבה. כך, ורק כך, תוביל המפלגה את מעמד העובדים לניצחון במהפכה.
42. מהו היחס של קומוניסטים למעמד הפועלים? קומוניסטים מבטאים את האינטרס הקולקטיבי של מעמד הפועלים העולמי. בכך, בעיקר, הם נבדלים מכוחות פוליטיים אחרים הפועלים בקרב מעמד הפועלים. אנו נאבקים בתוך מעמד הפועלים במטרה לגבש הנהגה מהפכנית של הפועלים, למען הפועלים, שתוליך את המעמד לניצחון במלחמת המעמדות נגד מעמד המעסיקים הגדולים, הבורגנות העשירה, בעלי ההון.
בשם אחדות מעמד הפועלים העולמי, אנו פועלים נגד הסתה של פועלים בפועלים על רקע דת, גזע, מגדר, נטייה מינית ועוד ובכל סכסוך שנובע מן ההסתה הזו – אנו נתמוך בצד המדוכא כנגד המדכא.
43. מדוע אנחנו זקוקים למפלגה עולמית? קפיטליזם הוא מערכת עולמית והמעמד הקפיטליסטי מתואם פוליטית וכלכלית בפעולותיו בזירה הבינלאומית. מעמד העובדים הוא מעמד בינלאומי שאסור לפצלו לפי גבולות לאומיים. המולדת שלנו היא העולם כולו. אנו זקוקים לאסטרטגיה גלובלית, תכנית מלחמה גלובלית כדי לחולל מהפכה עולמית. כל זה דורש מפלגה בינלאומית הפועלת בכל רחבי עולם!
44. האם היו אי פעם מפלגות עולמיות של מעמד העובדים? כן! למעשה, ההוכחה הניצחת לכך שמעמד הפועלים הוא המעמד המהפכני היחידי נגד הקפיטליזם, היא העובדה כי הוא בלבד הצליח לייצר מפלגה כלל-עולמית של נציגים נבחרים של המעמד. לא פעם אחת, אלא ארבע פעמים, לאחר שהצליחו כוחות אויבי מעמד הפועלים לחסל את המפלגות הללו, המסוכנות כל כך לשימור מעמדם וכוחם, קמו מפלגות הפועלים העולמיות מחדש שוב ושוב. להלן פירוט המפלגות העולמיות של מעמד הפועלים או “אינטרנציונלים”:
(א) האינטרנציונל הראשון – נוסד על ידי מרקס ואנגלס בשנת 1864 ופורק בשנת 1876.
(ב) האינטרנציונל השני – (המכונה גם “האינטרנציונל הסוציאליסטי”) נוסד בשנת 1889, והיה פעיל כאינטרנציונל מהפכני עד לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. אז, הוא התפרק ונוסד מחדש תחת השם “האינטרנציונל הסוציאליסטי” שקיים, באופן רשמי, עד עצם היום הזה.
(ג) האינטרנציונל השלישי – (המכונה גם “האינטרנציונל הקומוניסטי”) נוסד בשנת 1919 על ידי לנין והיה מבוסס על ניסיונה של מהפכת אוקטובר, שהביאה להקמתה של ברית המועצות. האינטרנציונל הזה נבגד על ידי סטלין, שגירש ורצח רבים מהחברים המהפכנים של האינטרנציונל הזה ואף פירק אותו בשנת 1943.
(ד) האינטרנציונל הרביעי – (המכונה גם “האינטרנציונל הטרוצקיסטי”) נוסד בשנת 1938 על ידי לאון טרוצקי. מפלגה זו הותקפה באכזריות ונרדפה על ידי פשיסטים, סטליניסטים, ו”דמוקרטים” בורגניים. החל משלהי שנות הארבעים של המאה העשרים, האינטרנציונל הרביעי הסתגל בהדרגה לסטליניזם, סוציאל-דמוקרטיה, ולאומנות זעיר-בורגנית, עד שלבסוף התפרק בשנת 1953.
45. מדוע אנחנו דוגלים בהקמתו של האינטרנציונל החמישי? משום שבעוד ארבעת האינטרנציונלים הקודמים נכשלו בתפקידם ההיסטורי המהפכני, אין משמעות הדבר שהצורך בהנהגה מהפכנית עולמית עבר מן העולם. למעשה, אנו עדים לכך שכיום, ללא הנהגה מהפכנית עולמית, מאבקיו של מעמד הפועלים נכשלים או שהצלחותיהם מוגבלות וזמניות, בטח אם נשווה את המאבקים של היום למאבקי העבר ששיאם במהפכה הרוסית של 1917.
46. מהו צנטרליזם דמוקרטי? מנגנון קבלת וביצוע החלטות על פיו מתנהלים ארגונים ומפלגות קומוניסטיות מהפכניות ברחבי העולם. העיקרון המנחה הוא: “חופש המחשבה ואחדות הפעולה”. במסגרת מנגנון זה נקבעת מדיניות המפלגה המהפכנית על ידי רוב החברים והיא מחייבת בביצוע את כלל החברים. למיעוט קיימת הזכות להקים ארגון-פנימי בשם “סיעה” במטרה לגבש את רעיונותיו וטיעוניו ולהיאבק למען הפיכתו לרוב. בין כינוס לכינוס של כלל חברי המפלגה, נבחר ועד מרכזי אשר לו הסמכות לנהל את ענייני המפלגה ולהתבטא בשמה עד לכינוס הבא. בניגוד לנהוג במערכת הפוליטית הבורגנית, ניתן להדיח את חברי הנהגת המפלגה בכל עת, כאשר הם אינם פועלים לשביעות רצון החברים, ולא רק פעם בכמה שנים.
פרק ה’
אויבים מן החוץ של מעמד הפועלים
47. מה זה “ריאקציוני”? מקורה של המילה “ריאקציה” בלטינית ומשמעותה “לאחור”. כל מה שמרחיק את המעמד שלנו מן הניצחון במהפכה שלו הוא ריאקציוני, לדוגמא: גזענות, פנאטיות דתית, שוביניזם, לאומנות ועוד.
48. מהו פשיזם? תנועה ימנית המונית המפנה את הייאוש והזעם הציבורי נגד השיטה הקפיטליסטית לעבר מהגרים, מיעוטים ופעילים בתנועות העובדים. הפשיזם מכונה גם “בלמי החירום של הקפיטליזם” – כאשר בעלי ההון חשים שמעמדם נמצא בסכנה ממשית של מהפכת פועלים, הם שוברים את כללי הדמוקרטיה, ביו השאר, באמצעות תמיכה ומימון של תנועות מסוג זה המשליטות טרור הולך ומתגבר עד לעלייתן לשלטון. מטרתו העיקרית של שלטון זה תהיה לרסק את כוחו הארגוני של מעמד הפועלים. דוגמאות בנות ימינו: הכהניסטים בישראל (בן-ארי, בן-גביר, מרזל), ארגוני הניאו-נאצים ברחבי אירופה, מפלגת יוביק בהונגריה, מפלגתMHP טורקיה, מפלגת BNP בריטניה ועוד.
49. מהו הבסיס המעמדי של הפשיזם? הגרעין הקשה של הפשיזם מגיע משכבות של הבורגנות הזעירה של הלאום הדומיננטי במדינה או אנשים שנזרקו ממעמד זה בעקבות משבר קפיטליסטי. הכוחות הלוחמים של הפשיזם יורכבו בעיקר מבני הלאום הדומיננטי שנזרקו לחיי פשע. כאשר הפשיזם הופך, בתמיכתם של בעלי ההון, לתנועה המונית, הוא עלול לקבל גם תמיכה משכבות מסוימות של מעמד הפועלים כגון האריסטוקרטיה (מנהיגי הוועדים החזקים ובירוקרטים של האיגודים המקצועיים) והשכבות המוחלשות והעניות ביותר שלו.
50. מהי לאומנות? התפיסה כי לכל האנשים השייכים לאומה מסוימת יש אינטרס משותף וכי “אחדות העם” עליונה על פני שאר האינטרסים של הקבוצות השונות באוכלוסייה. ההיגיון הפשוט יוביל למסקנה כי הלאומנות כאידיאולוגיה משרתת בעיקר את השכבות החזקות באוכלוסייה מבחינה פוליטית וכלכלית, כלומר בעלי ההון ויקיריהם. זאת, בעיקר בכל הנוגע לתחרות ברמה הגלובאלית מצד בעלי ההון של אומות אחרות.
51. האם עובדים ועובדות צריכים להיות פטריוטים או לאומניים? בשום אופן לא! המציאות הפשוטה מוכיחה כי לפועלים בהודו יש אינטרסים משותפים רבים יותר עם הפועלים בארצות הברית ובזימבבווה מאשר עם הבוסים האכזריים שלהם. יחד עם זאת, עלינו להכיר במציאות הפשוטה כי במקרים לא מעטים התגובה לדיכוי לאומי היא חיזוק הלאומיות, ממש כפי שהתגובה לדיכוי דתי היא התחזקות הרגשות הדתיים וכו’.
מסיבה זו, אין לטעון שלאומנות של עמים מדכאים כמוה כלאומנות של עמים מדוכאים. המציאות הפשוטה, במיוחד בעידן שבו אוכלוסיות של מיליוני פועלים נודדות ממדינות עניות למדינות עשירות בחיפוש אחר פרנסה, היא שמולדתם של הפועלים אינה אלא כדור הארץ כולו, ועליהם להיאבק נגד מי שמחלק אותו באמצעות גדרות וחומות ואגב כך הורס אותו עבורנו ועבור הדורות הבאים.
52. מהו אינדיבידואליזם? אם הלאומנות היא צד אחד של המטבע הריאקציוני, הרי שאינדיבידואליזם הוא צדו השני. זוהי תפיסה כי לאנשים, כפרטים החיים בחברה, יש זכויות מיוחדות שיש להגן עליהן, אפילו ובמיוחד מפני “טובת הכלל”. האינדיבידואליזם משרת בעיקר את אלה שמעמדם הכלכלי תלוי באמצעי יצור בקנה-מידה קטן, או העסקה באמצעות חוזה אישי במשרות נחשקות ועוד שלל זכויות יתר המוענקות לאינדיבידואלים שבעלי ההון חפצים ביקרם.
אולם אנו טוענים כי חירות אמיתית יכולה להתהוות רק אם היא חירות כוללת – במילים אחרות “אף אחד אינו חופשי עד שכולם אינם חופשיים”. אנו מאמינים גדולים באינדיבידואליות של כל בן אנוש, ייחודיות אשר באופן פרדוקסלי, נרמסת ברגל גסה בעולם המקדש אינדיבידואליזם. האינדיבידואליות תתפתח בחופשיות רק כאשר החברה כולה תוכל להתפתח בחופשיות ובאופן מגוון.
53. מה זה “בורגני”? המונח נולד עם התפתחותן של הערים הגדולות באירופה כמרכזי תעשייה. במרוצת השנים התגלגל המונח, בשפה הצרפתית, לכדי כינוי לבעלי ההון התעשייתי העירוניים. כיום, אנו משתמשים במונח זה ככינוי למעמד השליט כולו המחזיק בבעלות על אמצעי היצור, ההון הפיננסי, משאבי הטבע וכוח עבודתם של המיליארדים שאינם מחזיקים בבעלות מסוג זה.
לבורגנים אינטרסים משותפים רבים, אולם הם גם מתחרים זה כנגד זה ועוינים זה את זה. כמו כן, הם גם חלוקים בתפיסות עולמם הפוליטיות לגבי האופן בו ניתן להכניע את מעמד הפועלים באופן היעיל ביותר. חילוקי הדעות הללו באים לידי ביטוי בקיומה של לפחות אחת ולרוב שתיים או יותר מפלגות בורגניות בכל מדינה המתחרות על יישום מדיניות שתשרת את האינטרסים של הבורגנות. היות שהבורגנות היא מיעוט זעיר בכל מדינה ומדינה, המפלגות הללו מתחרות גם על שכנוע רבים ככל האפשר מבני המעמדות האחרים כי זהו האינטרס שלהם לתמוך באינטרסים של הבורגנות. אין זה מקרה שהמחלוקת האידיאולוגית המרכזית בפוליטיקה הבורגנית, היא בין לאומנות ואינדיבידואליזם (ראה לעיל).
פרק ו’
אויבים מבפנים של מעמד הפועלים
54. מהו רפורמיזם? זרם פוליטי בתוך תנועת העובדים המתנגד לסילוק בעלי ההון ותפיסת השלטון בכוח על ידי מעמד הפועלים. בעבר מנהיגי הזרם טענו כי ניתן לסלק את בעלי ההון מן השלטון באמצעות בחירות וחקיקה ובכך להוביל בהדרגה לנישולם ולכינונה של חברה סוציאליסטית. כיום, סילוק בעלי ההון ונישולם כלל אינו עומד על הפרק בעבור רובם המוחלט של הרפורמיסטים, והשאיפה הזאת הוחלפה בשאיפה לקיים כלכלת שוק קפיטליסטית אנושית יותר ונצלנית פחות. הרפורמיסטים הם בעלי ברית נאמנים של בעלי ההון, במיוחד בתקופות של התעוררות מהפכנית, שכן הם מסייעים להסית את האנרגיה והזעם המהפכני לכדי קרבות בין פוליטיקאים שקרנים בפרלמנט.
55. אילו כוחות רפורמיסטים קיימים? בעיקר אלה:
(א) סוציאל-דמוקרטים: מפלגת העבודה, PSF צרפת, SPD גרמניה, הלייבור באנגליה ועוד.
(ב) מפלגות סטליניסטיות או סטליניסטיות-לשעבר: המפלגות הקומוניסטיות השונות בהודו, CPSA בדרום אפריקה, המפלגה הקומוניסטית במצרים, בישראל, בעיראק, ה-KKE יוון, SYRIZA יוון, IU גרמניה, PCF ספרד, החזית השמאלית בצרפת ועוד.
(ג) אחרות: AWP פקיסטן, PCOT תוניסיה, מפלגה ה”מאנה” בניו-זילנד, הברית האדומה-ירוקה בדנמרק ועוד.
56. מהי סוציאל-דמוקרטיה? כוח פוליטי רפורמיסטי, שלעתים קרובות שולט בתנועת העובדים במדינות האימפריאליסטיות המערביות. לאורך השנים הוכיח זרם זה את התנגדותו העזה לסוציאליזם ואף נאבק יחד עם בעלי ההון נגד העובדים המהפכנים. אנו רואים בבירוקרטיה הסוציאל-דמוקרטית כסוכן של הקפיטליסטים בתוך מעמדנו.
57. מהו סטליניזם? זרם פוליטי שצמח בברית המועצות שלאחר מהפכת אוקטובר 1917 המוצלחת. זרם זה היווה ביטוי פוליטי לאינטרסים של הבירוקרטיה בברית המועצות שהלכה והתנפחה עד שהאינטרסים שלה התנגשו עם האינטרסים של מעמד הפועלים במדינה. הסטליניזם פעל ברחבי העולם למניעת מהפכות פועלים באמצעות הכנעת המעמד לאינטרסים של הבירוקרטיה המקומית ואפילו לבורגנות המקומית. במסגרת שירותו הקונטר-מהפכני (שובר-מהפכות) לקפיטליזם העולמי, רצח מיליוני פועלים ומאות אלפי קומוניסטים מהפכנים.
לאחר קריסת ברית המועצות ושיקומו של הקפיטליזם בסין, פחתה מאוד השפעתו של הזרם הסטליניסטי על תנועת הפועלים. כיום הוא מאמץ לרוב פוליטיקה רפורמיסטית תחת רטוריקה שמאלית-יותר מן הזרם הסוציאל-דמוקרטי. בכל מקום בו הסטליניסטים שותפים בשלטון הם משרתים את האינטרסים של המעמד הקפיטליסטי באותן מדינות – למשל ה-SACP בדרום אפריקה, שתי המפלגות הקומוניסטיות בסוריה, ה-AKEL בקפריסין, ה-CPM בבנגל/מערב הודו וה-PCF בצרפת.
58. האם ניתן לדחוף מפלגות רפורמיסטיות לתמוך במהפכה? לא. מפלגות רפורמיסטיות מובלות ונשלטות על ידי בירוקרטיות חזקות ומנוסות מאד. להמוני מעמד הפועלים יש השפעה מועטה מאוד במפלגות הללו. לעתים קרובות, אפילו קשה להקים זרם מהפכני בתוכן.
59. מדוע הרפורמיזם הצליח להשתלט על תנועת העובדים? העידן האימפריאליסטי איפשר לבעלי ההון, בעיקר במערב, להעביר רווחי-עתק (כתוצאה מסופר-ניצול של כוח אדם זול ומשאבי-טבע) ממדינות סמי-קולוניאליות (המכונות “העולם השלישי”) למדינותיהם. אחוז מרווחי-העתק הללו הושקע בזכויות יתר של בירוקרטים שעמדו בראש ארגוני העובדים (מפלגות, איגודים מקצועיים וכו’). לבירוקרטיה זו יש אינטרס לשמר את זכויות היתר הכלכליות שלה ולכן גם את מקורן – שלטון בעלי ההון.
60. מהי “אריסטוקרטיית הפועלים”? מעמד הפועלים, באופן כוללני, הוא מעמד מנוצל ומדוכא תחת המעמד השליט – הקפיטליסטי. יחד עם זאת, לא כל הפועלים מנוצלים באופן ובעוצמה זהה. בחלק העליון של מעמד הפועלים קיימת שכבה דקה של “אצולה” הנהנית מזכויות יתר, תנאי שכר ופרישה מפליגים ואורח חיים ראוותני. שכבה זו משמשת את בעלי ההון להפיץ את רעיונותיהם בקרב מעמד הפועלים המדוכא-יותר מצד אחד, אבל גם להסית אליה את הזעם הציבורי מצד שני, במיוחד בעתות משבר כלכלי.