הפתרון היחידי לאלימות ולאפליה – מהפכה סוציאליסטית!
מאת: הילה סלוצקי ובוריס המרשלג
היום ה-8 למרץ הוא יום האישה הבינלאומי. זהו יום, בעל מסורת סוציאליסטית בת יותר ממאה שנים, ולו שני פנים עיקריים. מצד אחד, זהו יום בו נשים בכל העולם חוגגות את הישגיהן במאבק למען שוויון מלא לגברים וכנגד כל צורות האפליה והאלימות כלפיהן, ומצד שני, מביטות אל המציאות הקשה ישר בעיניים ומסמנות את המטרות הבאות, המוליכות בסופו של דבר למהפכה החברתית הבאה שתבטל את כל צורות הדיכוי, אי-השוויון והאלימות בקרב בני ובנות האדם – היא המהפכה הסוציאליסטית.
דיכוי חברתי של נשים והמאבק כנגדו אינם חדשים. החברה המעמדית, אשר תחילתה עוד במעבר בני האדם מאורח חיים של ציד ולקט לאורח חיים חקלאי, היא הגורם העיקרי, ובכל פעם שמהפכה טכנולוגית או חברתית שינתה את פניה של החברה המעמדית, השתנו גם צורות ואופני הדיכוי כלפי נשים. מדי פעם ופעם מספרים ספרי ההיסטוריה והדת על נשים שמילאו תפקידים מנהיגותיים חשובים, אולם אלה אינם אלא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל – בכל חברה מעמדית, האישה מוצאת עצמה סובלת ולעתים אף נאבקת באפליה, אי-שוויון, דיכוי ואלימות.
המהפכה הדמוקרטית, אשר נישאה על כתפי המהפכה התעשייתית ואופן היצור הקפיטליסטי, הוליכה בתור-הזהב שלה לפריצת דרך כבירה במעמדן המשפטי והכלכלי-חברתי של נשים. נשים ואף גברים נאבקו מאבק מר והשיגו עבור נשים זכויות שונות כגון להצביע בבחירות לפרלמנט, להשתלב בשוק העבודה, להחזיק ברכוש פרטי ועוד. עם זאת, אנו חיים כיום בעידן הריקבון והשקיעה של השיטה הקפיטליסטית, אשר אותו מלווה, בנוסף לעימותים צבאיים, רעב, מהפכות ומהפכות-נגד, הרס הסביבה, נסיגת הדמוקרטיה וכו’, גם דיכוי ואי-שוויון הולך וגובר בין נשים וגברים בעולמנו.
כאן, במדינת ישראל, נשים, מגיל ינקות עד שיבה, נתקלות באין ספור צורות וביטויים של דיכוי, כאשר העיקריים שבהם הינם:
1. אלימות – נשים סובלות מהתעללות פיזית, נפשית, מינית וכלכלית מצד בני זוג וקרובי משפחה. נכון לשנת 2013 בישראל חיות כ-200 אלף נשים מוכות ובמהלך שנה זו 19 מתוכן נרצחו.[1] מדד האלימות נגד נשים, “נשים על הכוונת”, מוביל למסקנה כי אחת מכל שלוש נשים בישראל תותקף מינית במהלך חייה.[2] ואם כל זה לא מספיק, הרי שבישראל רעיונות ממשפחת “האשמת הקורבן” בכל הנוגע לתקיפות והטרדות מיניות, רווחים ומושרשים היטב.
בעוד שאנו, סוציאליסטיות מהפכניות, מודעות לעובדה שהפתרון לבעיית האלימות הינו רב-מערכתי ודורש שינויים עמוקים בתחומי החינוך, בריאות, תשתיות, שיטור, משפט וחקיקה, הרי שהניסיון מלמד אותנו כי אין אנו יכולות לסמוך על ממסד הנשלט בידי בעלי ההון, אשר ברובם המוחץ הם גברים, ואף לא על הנשים שהם בוחרים לאמץ לקרבו של אותו ממסד. הממסד הקפיטליסטי לעולם לא יביא לשינוי משמעותי באיכות חייהן של נשים פועלות או עניות או המשתייכות לקבוצה אתנית מדוכאת כגון פלסטיניות או שמוצאן אתיופי. שינוי עמוק של חברה רקובה דורש מהפכה חברתית. אנו, עוסקות בבניית מפלגת פועלים ופועלות מהפכנית שמטרתה להנהיג אותה. אירועי המחאה החברתית בשנת 2011 בישראל, וכמוהו גל המהפכות החברתיות בעולם הערבי באזורנו, הוכיחו כי הסבירות שהמהפכה החברתית הבאה תונהג בידי נשים גבוהה לאין שיעור מבעבר. הצטרפי אלינו וקחי חלק בכך!
בינתיים, אין לנו אלא לסמוך על עצמנו, אחת על השנייה, ואף על גברים שיוכיחו לא רק במילים, אלא במעשים, כי הם שואפים לעולם שוויוני וצודק ללא אפליה על רקע מגדרי, אתני, דתי או אחר. אמנם הטבע העניק לגבר הממוצע כוח פיזי רב משלנו, אולם כיום, כ-200 שנה אחרי המהפכה התעשייתית, כוחו הפיזי של הגבר הפסיק מזמן להוות יתרון על פני האישה. הפתרון המידי שאנו מציעות לאלימות הגואה הוא להתארגן להגנה עצמית! עלינו להתארגן יחד ולהכשיר את עצמנו הן באומנויות הלחימה השונות המעניקות כלים להגנה עצמית ללא תלות בכוח פיזי, והן לחמש (כן, ממש לחמש!) את עצמנו בכל אמצעי שנראה לנכון ואשר יבטיח את ביטחוננו ושלמות נפשנו וגופנו. ידע כל גבר המבקש להרים ידו לרעה כנגד אישה, כי ייתכן ולא תשוב עוד, אותה יד, לבעליה. נראה אם אז, יאשימו הטוקבקיסטים את ה”קורבן”.
במקביל, עלינו להיאבק למען הגדלה משמעותית של ההשקעה הממשלתית במרכזי נשים חדשים וותיקים, שינוהלו באופן דמוקרטי על ידי הנשים עצמן ויהוו מקום מפלט לכל אישה שנפלה קורבן לאלימות. בעולם שבו לא ניתן עוד לסמוך על המשטרה של הממסד הגברי, הרי שעל ארגוני ההגנה העצמית של הנשים, שינוהלו גם הם באופן דמוקרטי, להוות הכוח המגן של מרכזים אלה.
אנו קוראות לכל אישה לפעול במידת יכולתה במקום עבודתה, לימודיה ומגוריה למען ארגון פגישות קבועות בהן ישוחחו נשים וישתפו זו את זו בניסיונן לגבי התמודדות עם הטרדות ואלימות, במטרה לזהות אירועים בזמן ולפעול באופן קולקטיבי על מנת למנוע מהם להתרחש.
2. אפליה בקבלה לעבודה ובשכר – בהודעה לעיתונות שהוציא משרד התמ”ת בשנת 2011 נאמר כי 80% מהמעסיקים מודים כי קיימת אפליה נגד אימהות עובדות ו-70% מהם מודים כי קיימת אפליה נגד ערבים ואתיופים.[3] ניתן רק לשער מה יהיה מעמדך בשוק העבודה כאם, לו נולדת בטעות פלסטינית או אתיופית.
בכל הנוגע לשכר, הרי שאם נולדת אישה, על פי נתוני הביטוח הלאומי, את תשתכרי 17% פחות מגבר בעל תפקיד דומה וכישורים שווים לאלה שלך. לאלה שטוענים שהפער הולך ומצטמצם, עונה הדו”ח שהוגש ב-2013 כי התמונה נותרה ללא שינוי מזה עשור שנים ואף חלה בנושא החמרה. הדו”ח גם מלמד שאין להתערבות הממשלה כל השפעה על הנתונים וגם לא לעלייה המתמדת ברמת ההשכלה של נשים ושיעור העסקתן.[4]
המסקנה החוזרת על עצמה שוב ושוב היא כי אנו הנשים, השואפות לעולם שוויוני, לא יכולות לסמוך על שדולות הנשים למיניהן, התארגנויות ומפלגות הנאבקות “מבפנים” לשינוי שיטה, שבה אפליית הנשים היא מובנית ומוותרות על (ואף נאבקות נגד) המאבק לחיסולה. לאישה שמשתכרת כ-30 אלף ₪ בחודש, כנראה לא מאוד מפריע להשתכר 17 אחוז פחות מגבר מקביל, בטח לעומת אישה שמשתכרת 4000 או 5000 ₪. מנהיגות הנשים ממעמד הביניים הגבוה נכשלה, נכשלת ותיכשל בקידום שוויון לנשים ובכלל ועליה לפנות את מקומה למנהיגות של נשים פועלות, עניות ומדוכאות. כמובן, שאין אנו מצפות ממנה לעשות זאת מרצונה.
בינתיים, ועד שניקח שוב את המושכות של המאבקים החברתיים ונוליך אותם למהפכה, עלינו להיאבק למען הקמת שדולות נשים פועלות לוחמניות בתוך איגודים מקצועיים, מפלגות פועלים וכל שאר מוסדות הפועלים. בנוסף, עלינו לפעול למען צירופן של כמה שיותר נשים לעבודה המאורגנת. אנו ניאבק יחד על מנת שתלושי השכר יהיו שקופים ומעוגנים בהסכמים קיבוציים ולא נאפשר עוד שום הסדר שהוא פחות משכר שווה תמורת עבודה שווה!
כמו כן, אנו דורשות מהממשלה להעדיף נשים ואוכלוסיות מדוכאות אחרות המופלות בשוק העבודה ולהעסיק אותן לאלתר בעבודות ציבוריות, וזאת תחת פיקוח והנהלה של העובדות והעובדים.
3. אי-שוויון בנטל עבודות הבית – מחקרים מצביעים על כך כי מאז שנות השמונים לא חלה עליה משמעותית בהשתתפות גברים בארצות הברית ובבריטניה במטלות בית דוגמת ניקיון או בישול.[5] ניתן רק לשער שהנתונים בישראל אינם טובים יותר, בלשון המעטה. נשמע לכן מוכר כבר, לא? אחיות יקרות! לנו, אין יותר אשליות! ריקבונה של החברה האנושית, שהוא רק סימפטום של ריקבונה של השיטה הקפיטליסטית, הביא את התקדמותה של האישה לעבר השוויון בכל התחומים לעצירה בחריקת בלמים.
ושוב, עד למהפכה החברתית הסוציאליסטית, שכל מרכיביה התודעתיים והחומריים כבר מוכנים, מלבד קיומה של מפלגה מהפכנית כלל-עולמית של הפועלים והפועלות (חמישית במספר אחרי ארבע שעלו והתרסקו במהלך ההיסטוריה), עלינו להיאבק למען הדרישות הבאות:
למען סוציאליזציה (חיברות) מלאה של עבודות הבית! בכלל זה – הקמת מכבסות, מזנונים, מתקנים ומוסדות לטיפול בילדים מגיל 0 עד 18, בחינם ובסבסוד ציבורי לכל תושבי הארץ, מהים עד הנהר. למען הכרה בעבודות הבית, לא עוד כעניינו הפרטי של התא המשפחתי, אלא כתרומה לחברה בכלל. לא עוד השקעת שעות על גבי שעות של עבודה ללא תשלום מצד נשים בגידול ילדים ועבודות הבית.
“ומאיפה יגיע הכסף לכל זה?!”, שואלות חברות, עמיתות לעבודה וקרובות משפחה, ואנו עונות – מנישולם של הטייקונים, הבנקים ובעלי ההון הגדולים והעברת עסקיהם לשליטת העובדים. בשורה התחתונה, זה או הם או אנחנו, שכבר מנושלות מחלק ניכר של חיינו שמוקדש לחיי שפחות, וזאת בעולם שבו אין אפילו מדינה אחת שבה העבדות היא חוקית. ומעניין לעניין…
4. סחר בנשים וזנות – במשך שנים רבות הובילה מדינת ישראל את הטבלה העולמית כמוקד מרכזי של סחר בנשים, וכבכל מדינה קפיטליסטית בעולם, נשים רבות מדי (כשאחת זה יותר מדי) נאלצות למכור שירותי מין על מנת לשרוד, לשמר או להתקדם במידת מה בסולם המעמדות הכלכלי (כשרובן המוחץ משתייכות לקבוצה הראשונה). עם זאת, הזנות כתופעה חברתית, נולדה עם החברה המעמדית ואינה תופעה קפיטליסטית ייחודית. מכאן, שאין לצפות שתופעה זו תיעלם דקה אחת לפני היעלמותם של המעמדות בחברה. מטרתן של מהפכניות סוציאליסטיות היא, כמובן, למגר את תופעת הזנות לחלוטין ובסוגיה זו עמדותינו חלוקות עם פמיניסטיות שאינן סוציאליסטיות או שאינן מהפכניות, המצהירות על מטרה זהה, ביחס לדרך שתוביל אותנו לשם.
לדעתנו, כל עוד השיטה הקפיטליסטית קיימת, יש להתנגד לכל מהלכי החקיקה שיש בהם בכדי לפגוע בנשים העוסקות בזנות ובמקורות פרנסתן, ובכלל זה החוקים שהופכים את הלקוחות לעבריינים פליליים. רק בחברה סוציאליסטית ניתן יהיה להשית עונשים כבדים על סרסורים וכן על לקוחות, משום שרק בחברה מסוג זה אין מותירים איש או אישה ללא פרנסה ראויה התואמת את כישוריו. בחקיקה קפיטליסטית נגד הזנות יש המון מן הצביעות ובעיקר הסרת אחריות מדאגה לרווחתן של נשים מן השכבות החברתיות המוחלשות ביותר. כל אישה הרואה בעצמה פמיניסטית ותומכת בחוקים מסוג זה, צריכה לקחת בחשבון שהקורבנות העיקריים שלהם הן הזונות עצמן.
אנו קוראות לכל אישה ואיש המעוניינים לחיות בעולם נקי מזנות לתמוך ולעשות למען מהפכה חברתית סוציאליסטית. אולם בינתיים, אנו קוראים לכן להצטרף לדרישתנו למען שירותי אבטחה ובריאות חינם לעוסקות בזנות, למען השקעה ציבורית מאסיבית ביצירתם וחיזוקם של מרכזי הכשרה מקצועית עם שכר מלא תמורת נוכחות והשתתפות. כל זאת, במטרה להוציא נשים ממעגל הזנות עם כמה שפחות נזקים נפשיים, כלכליים ובריאותיים. בנוסף, אנו קוראים להתארגנות של העוסקות בזנות באיגודים מקצועיים דמוקרטיים. כן להשתת עונשים כבדים על סרסורים, מעסיקי וסוחרי נשים לצורכי זנות, לא להפללה של לקוחות!
מי אנחנו?
אנו נשות הארגון הקומוניסטי המהפכני “הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית” (או בקיצור לס”א). זהו ארגון שבו חברים גברים ונשים, פלסטינים וישראלים והוא מהווה גרעין להקמתה של מפלגה מהפכנית של מעמד הפועלים השוכן בין הים התיכון לנהר הירדן. מהפכה זו תיצור מדינה אחת, רב-לאומית, תחת שלטון דמוקרטי של מעמד הפועלים, מהים עד הנהר. הלס”א מהווה שלוחה מקומית של הארגון הקומוניסטי המהפכני העולמי – RCIT, שלו שלוחות דומות באוסטריה, סרי-לנקה, פקיסטן, ארצות הברית, ונצואלה, ברזיל ורוסיה. ארגון ה-RCIT עוסק בבנייה של מפלגה מהפכנית עולמית של מעמד הפועלים שתתאם ותנהיג את מאבקי הפועלים והאוכלוסיות המדוכאות בכל העולם נגד השיטה הקפיטליסטית על ההיבטים השוביניסטיים, האימפריאליסטיים והגזעניים שלה.
דרושות לנו נשים מהפכניות, חזקות ומנהיגות להוביל את הארגון קדימה! אם ברצונך לקחת חלק בעיצוב הארגון ומימוש מטרותיו צרי עמנו קשר למייל המצורף.
INFO@THE-ISLEAGUE.COM