עמדת הלס”א ביחס למאבק למען שוויון מגדרי במערכת החינוך
מאת: בוריס המרשלג (לשון המאמר מכוונת לכל קשת המינים והמגדרים)
לפני כחודש נפתח עמוד חדש ברשת החברתית “פייסבוק” תחת הכותרת “מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון”.[1] העמוד, שבזמן כתיבת שורות אלה כבר הגיע למעל 4000 “לייקים”, שם לעצמו כמטרה להיאבק בתופעה מקוממת המתרחשת במערכת החינוך בישראל, במסגרתה הנהלות בתי הספר אוסרות על צעירות להגיע ללימודים בלבוש המוגדר “לא צנוע”, בעוד הצעירים הזכרים רשאים להופיע בלבוש דומה. במידה וקיים איסור שוויוני קולקטיבי, הרי שהוא נאכף בצורה סלקטיבית ולעתים אף משפילה כלפי בנות ולא כלפי בנים.
הנימוק המקומם שניתן לתלמידים הינו כי הלבוש ה”בלתי צנוע” מצד צעירות מסיח את דעתם של מורים ותלמידים זכרים מחומר הלימוד, מעודד הטרדות מיניות ואף אונס. תלמידות המופיעות בתלבושת שאינה “צנועה” לדעת אחראי האכיפה במוסדות החינוך עוברות לעתים טקסי השפלה במסגרתם הן מתבקשות לבצע תנועות גוף כאלה ואחרות בכדי לוודא כי הלבוש הינו באורך הנכון ואף נשלחות לביתן בניגוד לתקנות משרד החינוך עצמו.[2]
האירוע הקונקרטי שהביא לפתיחת העמוד היה האיסור המפלה על תלמידות בית הספר התיכון ברמלה, בו היא לומדת, להופיע לבית הספר כשהן לבושות במכנסיים קצרים (קרי – מעל גובה הברך) בעוד שהדבר לא נאסר כלל על בנים. יוזמת המאבק והעמוד, רותם אלישע, זומנה בעקבות היוזמה להתראיין באמצעי תקשורת שונים ביניהם עיתון הארץ[3] ותכנית הבוקר עם אברי גלעד והילה קורח[4]. כאן המקום לציין כי ההשראה לפעולתה האמיצה של רותם היה מאמר שקראה של החברה הילה סלוצקי, מנהיגת ארגון הנוער של הלס”א, לרגל יום האישה הבינלאומי, אשר הופיע באתרנו בשפה העברית והאנגלית.[5]
רותם, קוראת ותיקה באתר שלנו, הסכימה להצעתה של הלס”א לסייע בהובלת ארגון המאבק והרחבת דרישותיו משוויון בקוד הלבוש והפסקת עידוד האשמת הקורבן במערכת החינוך, לכדי דרישה כוללת יותר של הקצאת משאבים אפקטיבית למאבק בתרבות זו ובאפליה מגדרית במערכת החינוך ובכלל זה שיעורי מגדר וחינוך מיני למורים ותלמידים, קריאה להקמתן של ועדות מאבק בית ספריות ועוד עד לכדי השבתה כללית של הלימודים עד שייענו דרישותיו.
לאחרונה הצטרפו ארגונים, נשים וגברים נוספים למאבק המדובר, ביניהם תנועת “מאבק סוציאליסטי” וחברים בסניף רחובות של “השומר הצעיר”. מאבק סוציאליסטי אף הגדילה לעשות וכינסה דיונים ציבוריים בנושא ברחובות (בו לקחנו חלק), ראש העין וחיפה. אנו מברכים את כל המצטרפים וחותרים לקיים עמם חזית מאבק אמיתית, שקופה ויעילה אשר תתעלה מעל שיקולים ארגוניים ואישיים צרים ותתמקד באינטרסים של המדוכאות והמדוכאים.
מה תתרום הלס”א למאבק?
הלס”א היא ארגון קומוניסטי מהפכני השואב את דפוסי המחשבה והפעולה שלו מן הניסיון המצטבר של מאבקים נגד כל צורות הדיכוי בחברה האנושית, לרבות המאבק לשחרור הנשים, כפי שהוא מתבטא בכתבי מהפכנים דוגמת קרל מרקס, פרידריך אנגלס, לנין, טרוצקי ויישומם בפועל על ידי ארגוני הפועלים והמדוכאים בעולם לאורך 200 השנים האחרונות.
כמו כן, הלס”א לוקחת חלק בבניית ארגון קומוניסטי מהפכני עולמי בשם “הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי” או בקיצור ה-RCIT ובכך מפיקה תועלת לא רק מן הניסיון המצטבר של חבריה במאבקים נגד דיכוי בחברה הקפיטליסטית של ימינו, אלא גם מן הניסיון המצטבר של שותפיה מפקיסטן וסרי לנקה ועד ארצות הברית ואוסטרליה.
משום כך אנו נקפיד על יישום מלא של הרעיונות הבאים:
- חזית מאבק המונית מוצלחת נבנית בצורה דמוקרטית “מלמטה” על ידי ועדות מאבק מקומיות ודמוקרטיות של הנאבקים והנאבקות בדיכוי. זאת בניגוד לנהוג בארץ שהמאבקים מתנהלים באמצעות הוראות מלמעלה המוכתבות על ידי “יוזמי המאבק”.
הצלחה קצרת טווח של מאבק המוכתב מלמעלה תוביל לנזק ארוך טווח שכן היא תעביר מסר שגוי לנאבקים בדיכוי, כי אין הם מסוגלים לפתור את בעיותיהם באמצעות כוחם הקולקטיבי והדמוקרטי ובמקום זאת עליהם להסתמך על יזמים חברתיים, אקטיביסטים, עסקנים ופוליטיקאים שיפתרו את בעיותיהם עבורם.
יש השואפים לקיים מאבקים “ללא הנהגה” אולם אנו טוענים כי לכל מאבק בין אם נכיר בכך או נתעלם, צומחת הנהגה. אנו נדאג שהנהגה זו תהיה שקופה, נבחרת ומפוקחת מקרוב על ידי הנאבקים והנאבקות. באופן זה גוברים הסיכויים כי ההנהגה תראה בעצמה משרתת של ציבור הנאבקים ולא את ציבור הנאבקים כמשרת של מטרותיה ושאפתנותה הפוליטית והאישית. כמו כן, קטנים הסיכויים כי הנהגה זו תהיה חשופה למניפולציות שונות מצד הגורמים המדכאים, בין אם איומים או שוחד.
ועדות המאבק שיוקמו בכל בית ספר ישלחו נציגים מטעמן לוועדת מאבק ארצית שתייצג את כלל הנאבקים. כך יהיה ניתן להחליט יחד על כל צעד וצעד של המאבק ולבחור את האנשים המתאימים לבצע כל משימה ומשימה שהמאבק ידרוש מאיתנו.
- המאבק נגד דיכוי הוא מאבק נגד הזכות לדכא, לא בעד הזכות לדכא יותר מישהו אחר. למה הכוונה? לדוגמא, יש המעלים ובצדק את הטענה שנשים בממוצע מרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה. אולם שוויון בשכר אפשר להשיג בשתי דרכים – האחת, העלאת שכר הנשים שתהיה ניצחון גדול לתנועה לשחרור, והשנייה הפחתה בשכר הגברים. האם שתי התוצאות רצויות משום שלכאורה הושג “שוויון”?!
במאבק הנוכחי לא ניתן יד לפגיעה בחירות של הגברים להתלבש כרצונם. ואכן, מספר בתי ספר הגיבו לדרישות לשוויון בקוד הלבוש בהטלת איסורים שווים לבנים ולבנות. אנו איננו מעוניינים בשוויון מסוג זה. מטרתנו היא הגברת החירות והפחתת הדיכוי ולא הגברת הדיכוי בשם השוויון.
- יש השואפים לשמר את המנהג הדכאני של קיום תלבושת אחידה בבית הספר. במסווה של סוציאליזם וערכים דמוקרטיים יהיו כאלה שאף יבקשו לקבע אותו בצורה דמוקרטית בשיתוף תלמידים, הורים ומורים.
בעוד אנו רואים בדמוקרטיה כלי מרכזי להעצמה וקבלת החלטות קולקטיבית, לא ניתן יד לפגיעה בזכויות ציבורים מוחלשים (במקרה זה תלמידות) בשם הרצון הקולקטיבי הדמוקרטי. זכות האישה על גופה, ובכלל זה זכותה להתלבש כרצונה מבלי לסבול מאמירות פוגעניות, הטרדות ואלימות, אינה נתונה למשא ומתן, דמוקרטי ככל שיהיה.
כמובן שככל שהדבר נוגע לנו, המאבק לא ינעל את דלתותיו בפני תלמידים זכרים, מורים והורים בעלי מודעות מתקדמת ושוויונית המוכנים להעניק לו את מלוא התמיכה והגיבוי. ברור לנו כי לא רק תלמידות סובלות מדיכוי מגדרי ואפליה וכי למשל, 40% מן הנשים שדיווחו בסקר טלפוני כי הוטרדו מינית בעבודה הן מורות.[6] לאיגודים המקצועיים של המורים יכול להיות חלק משמעותי במאבק זה.
- ניצחון המאבק לשוויון בקוד הלבוש יבטל את הסימפטום, הביטוי החיצוני, לבעיה עמוקה עוד יותר – הטלת האחריות והאשמה בהתנהגותם של גברים על נשים. לדברי משרד החינוך, כפי שהם עולים מהכתבה המדוברת בעיתון “הארץ”, הוא כלל אינו מחייב בתי ספר לקיים קוד לבוש ואף דורש מהם, אם יבחרו בכך, לקיים קוד לבוש שיהיה שוויוני לבנים ולבנות כאחד. כך שלמעשה בתי הספר דורסים ברגל גסה את הוראות משרד החינוך (אקט “חינוכי” לכשעצמו) ומנחילים לתלמידים ולתלמידות סקסיזם (אפליה מינית), שוביניזם גברי והאשמת הקורבן במסווה של “ערכים”.
המנהלים והמורים המקדמים ואוכפים עיוות מוסרי זה ורואים בו “ערך” הם תוצר של תרבות בת מאות ואלפי שנים שאינה מקובלת על משרד החינוך, אינה רלוונטית למאה ה-21 ושעלינו לעקור מן השורש עם שאר צורות הדיכוי, האפליה והדעות הקדומות. ואכן, הדוברת בשם משרד החינוך מודה בכתבה כי “[…] אני לא יכולה להיות ליד כל מורה ומורה ולשמוע מה הוא אומר. עצוב לי לשמוע שזה מה שנאמר וצריך לטפל בזה בצורה של הסברה ולמידה משותפת, בירור המשמעות.”
זהו כמובן קשקוש מוחלט. משרד החינוך ידע בעבר יפה מאוד לשמוע אמירות שלא עולות בקנה אחד עם תפיסת עולמו “הנאורה” ולאלץ את המורים להתנצל באופן פומבי ומשפיל על דבריהם. לדוגמא אפשר להביא את המקרים של המורה הפלסטינית ניילם אלח’לילי מרמלה[7] והמורה היהודי אדם ורטה מטבעון.[8] אצל משרד החינוך דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
אין זה עניין של צירוף מקרים שמורה שמביעה עמדה המטילה ספק בעליונות המוסרית של העם היהודי ומורה שמביע עמדה המטילה ספק בעליונות המוסרית של הצבא הציוני נקראים מייד (!) לסדר ואילו אחרי מנהלים/ות ומורים/ות המאשימים נערות צעירות בכך שהן “מחרמנות את הבנים” וגורמות להם להטריד אותן מינית, אתם חייבים להבין, פשוט קשה לעקוב. עצוב.
לנו בלס”א אין אשליות או ציפיות מיוחדות ממשרד החינוך הציוני. לנו ברור כי שחרור האישה ובטחונה נמצא אצלו נמוך מאוד בסדר העדיפויות אחרי הפצת רעיונות ציוניים גזעניים, הצדקת פרויקט הטיהור האתני הציוני והדיכוי הלאומי של הפלסטינים. אולם חלק משותפינו למאבק עדיין אוחזים באשליות מסוג זה.
משום כך, בעוד אנחנו חושפים את פרצופו האמיתי של משרד החינוך, לא נהסס להעלות כלפיו דרישות בסיסיות ביותר, כמו למשל לאכוף את המדיניות שלו עצמו, שאין הוא מסוגל לעמוד בהן בשל אופיו הגזעני והשוביניסטי. אולי זה יוכיח לחברינו ב”שומר הצעיר” כי אפליית נשים, כמו גם הגזענות, הן תוצרי לוואי הכרחיים של אופייה של מדינת ישראל והאידיאולוגיה הציונית השלטת בה. אולי זה יוכיח להם כי רק נטישת הציונות ואימוץ הסוציאליזם המהפכני הם המפתח לשחרור האדם בכלל והאישה בפרט.
- הצד השני של המטבע הוא החלק השני של אותו משפט שציטטנו: “עצוב לי לשמוע שזה מה שנאמר וצריך לטפל בזה בצורה של הסברה ולמידה משותפת, בירור המשמעות.” העדויות הרבות שהצטברו בעמוד “מפסיקות לשתוק” מלמדות על מציאות שבה אין מידה מספקת של הסברה, בטח לא של למידה בכל הנוגע לתובנות האחרונות של המחקר והידע האנושי ההולך והמצטבר לגבי מגדר, אלימות מינית, וניצול מיני. שינוי תרבותי משמעותי במערכת החינוך ידרוש משאבים במציאות של ייבוש תקציבי, הפרטה משולחת רסן וקיצוצים למימון הוצאות המלחמה האחרונה וזו הבאה. לא ברור כיצד יממן משרד החינוך את הטיפול בתופעות המדוברות אפילו אם היה רוצה בכך.
גם כאן, שחרור האישה נמצא נמוך מאוד בסדר העדיפויות אחרי ה”צרכים” הביטחוניים (קרי – המשך הדיכוי והטיהור האתני של הפלסטינים) ובטח אחרי התספורות והנחות המס שמקבלות משפחות ההון השולטות בכלכלה, במערכת הפוליטית ובתקשורת הישראלית. בשורה התחתונה – כסף לתספורות וטילים – יש, כסף לחינוך מגדרי למניעת ניצול מיני והטרדות – אין.
ושוב, לנו בלס”א אין אשליות ואין ציפיות לשחרור הנשים מדיכוי ולשוויון מלא לנשים בזמן שאנו חיים בחברה קפיטליסטית שבה סדר העדיפויות מעוות ונועד לשרת אליטה מצומצמת של בעלי הון ולא את מרבית בני האדם החיים על כדור הארץ. יתר על כן, רווחים עצומים מופקים על ידי בעלי הון מהפצה ועידוד של מסרים סקסיסטיים, מחפיצים (יחס לגוף האישה כחפץ שנועד לשרת את צרכיו של הגבר), חולניים ומשפילים נגד נשים – בעיקר בתעשיית האופנה, הקוסמטיקה, הבידור, הפרסום והשיווק.
עם זאת, חלק משותפינו עוד לא הגיעו למסקנה שרק במסגרת מאבק למען מהפכה חברתית סוציאליסטית ניתן לממש באופן מלא את החזון שלנו לחיות בחברה שבה נשים, גברים וכל שאר הזהויות המגדריות באשר הן – חיות בשוויון, חירות ורווחה מלאים. אין דרך טובה יותר מאשר מאבק משותף על מנת לשכנע אותם.
חזון הלס”א
אנו מאמינים כי ביטול כל צורות הדיכוי בארץ ייתכן רק במסגרת מאבק למען הקמתה של מדינת פועלים רב לאומית, דמוקרטית וסוציאליסטית מן הים עד הנהר, אשר תבטיח זכות שיבה מלאה לפליטים הפלסטינים, אזרחות שוות זכויות למהגרי העבודה והפליטים מאפריקה ואסיה, ושלום ובטחון מלא לאזרחיה היהודים. מדינה זו תיקח חלק בהקמתה של פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון.
אנו מאמינים כי הצעד הראשון בדרך להגשמת חזון זה הוא הצטרפות ללס”א ולמלאכת בניית המפלגה המהפכנית העולמית של מעמד הפועלים. מפלגות כאלה כבר קמו בעבר וקרסו ארבע פעמים כשכל הקמה וקריסה שכזו חייבה את הדור החדש של המהפכנים להפיק לקחים חשובים. אנו סבורים כי הגיע הזמן להקמתה של מפלגת “אינטרנציונל” חמישית במספר. לשם כך הצטרפנו בשנים האחרונות לארגון העולמי ה-RCIT המאגד תחת הנהגה נבחרת ודמוקרטית קבוצות מאבק ממש כמונו במדינות כמו אוסטריה, פקיסטן, סרי לנקה, ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל ועוד.
[1] tinyurl.com/ojwqg5w
[2] http://www.israelhayom.co.il/article/142879
[3] http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/.premium-1.2442225
[4] tinyurl.com/ocfbdwf
[5] http://he.the-isleague.com/women-day-2014/
[6] http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2450448
[7] http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/505.html
[8] http://news.walla.co.il/item/2716812