כרוז זה מוקדש לכל האסירים הפוליטיים הפלסטינים. אף אחד אינו חופשי כל עוד כולם אינם חופשיים!
אחינו הפועלים, אחיותנו הפועלות, אנו עומדים בפני תקופה לא פשוטה. האביב הערבי נבלם משום שלא צמחה לו הנהגה סוציאליסטית מהפכנית. במקומות רבים בעולם ההמונים מתקוממים ואילו האימפריאליסטים והקפיטליסטים מגיבים בשחרור הכלבים הפשיסטים מן המחילות בהן הסתתרו מאז תום מלחמת העולם השנייה.
שיחות השלום בין הממשלה לפלסטינים מתבררות שוב, בפעם המי יודע כמה, כבדיחה עצובה. פתרון “שתי המדינות לשני עמים” לא מת לא היום, לא לפני שבועיים, לא לפני שנה ולא ב-95 — הוא נולד מת. רבים מאתנו יודעים זאת בלבם אך מפחדים לומר זאת לעצמם ולחבריהם למאבק. היום, אין מנוס אלא להביט למציאות בעיניים – מן הים עד הנהר ישנה ותהיה רק מדינה אחת! עלינו לבחור – האם נאפשר לה להיות מדינת אפרטהייד שרק תלך ותיעשה אכזרית יותר, או שנאחד שורות וניאבק למען הפיכתה למדינה שלנו – מדינה שבה פועלות ופועלים ערבים, ישראלים, אפריקאים ואחרים יפעלו יחד כמעמד השליט!
במקביל, בעלי ההון הציונים ושליחיהם בכנסת, חשים מעודדים מכישלון המחאה החברתית הגדולה בשנת 2011, ומגבירים את ההתקפות על העובדים והעניים היהודים בשיתוף פעולה של קברניטי ההסתדרות ותוך ניצול חוסר האונים הפוליטי והאידיאולוגי של השמאל במדינת ישראל. בתגובה לגזרות אנו רואים גל אדיר חסר תקדים של התאגדויות עובדים בכל שכבות השכר. אולם ללא הנהגה מהפכנית (שככל הנראה, תהיה ברובה ערבית-פלסטינית) שתאמר בגלוי כי לא יתכן צדק חברתי עד לשחרור פלסטין כולה מדיכוי ואפרטהייד, תמצא הממשלה של בעלי ההון את הדרך לשבור, לפורר ולרוקן מתוכן את ההתאגדויות הללו כפי שידעה לעשות בעבר.
אין עתיד בלי סוציאליזם!
אין סוציאליזם בלי מהפכה!
אין מהפכה בלי מפלגת פועלים מהפכנית!
אין מפלגת פועלים מהפכנית בלי מפלגת “אינטרנציונל” חמישית!
אנו שולחים את ברכתנו לכל הלוחמים למען שחרורו של מעמד הפועלים והמדוכאים בכל העולם. המשבר הפיננסי של 2008 הביא לתקופה של הזדמנויות רבות לקדם מהפכה של מעמד הפועלים ולשים סוף לקפיטליזם אחת ולתמיד. אולם יחד עם זאת, צפויות לנו סכנות רבות מצד הכוחות המתנגדים למהפכה באזור וברחבי העולם כולו.
עד לרגע זה, מאבקים אדירים של מעמד הפועלים וההמונים, בעיקר בארצות ערב ואירופה נבלמו ונחסמו, כאשר הסיבה העיקרית לכך – היעדר הנהגה מהפכנית.
ראינו באזורנו כיצד המהפכה הדמוקרטית במצרים הפעימה לבבות רבים בכל העולם. מיליוני בני אדם התאספו בכיכרות ודרשו לחם, חירות וצדק חברתי. אבל, כפי שהזהרנו עוד מתחילת הדרך, המהפכה נחסמה ואת השלטון לקח הצבא, כאשר הגנרלים מחזירים את המשטר הדומה לימי מובארכ האפלים. בסוריה אנו רואים כיצד ממשיך המשטר הרצחני של אסד ברצח עם.
בתגובה לדרישות הצדק החברתי של ההמונים במקומות שונים בעולם, אנו רואים התחזקות תנועות פשיסטיות. כך למשל עלתה ממשלה פשיסטית לשלטון באוקראינה, בתמיכת האימפריאליזם המערבי המתפאר בתמיכתו בדמוקרטיה. אולם בשום מקום עדיין לא הצליחו לשבור את תנועת הפועלים וזאת בעיקר משום שלבעלי ההון אין שום פתרון ממשי למשבר העולמי. המתח בין המדוכאים למדכאים ממשיך להתעצם ומאבקים חדשים עשויים לפרוץ. אם לא נכין עצמנו לכך, נפספס הזדמנות היסטורית נוספת ונשלם על כך מחיר כבד.
התחרות בין האימפריאליזם המערבי לאימפריאליזם הרוסי והסיני מאיימת להביא מלחמת עולם שלישית. בתקופה זו, כדי למנוע מפלות הרות אסון לאנושות יש צורך לאחד בפעולה את כל הלוחמים כנגד הניצול והדיכוי ולבנות מפלגות מהפכניות הנאבקות למען מהפכה סוציאליסטית באזור ובעולם כולו. הבסיס המשותף הכלל-עולמי של המאבקים מחייב את איחודן של כל המפלגות המהפכניות לכדי מפלגה מהפכנית עולמית, אותה אנו הקומוניסטים מכנים אינטרנציונל. ארבעה אינטרנציונלים שכאלה קמו ונפלו במהלך ההיסטוריה, אולם אין לנו סיכוי לנצח אם לא נפעל להקמתו של האינטרנציונל החמישי.
מפלגה עולמית זו יכולה לקום רק במסגרת המאבקים המתרחשים מדי יום ביומו בפינות שונות של העולם. עליה להציב אלטרנטיבה ממשית כנגד ההנהגות הקיימות בין אם הן רפורמיסטיות, לאומניות -פופוליסטיות, או איסלמיסטיות, המוליכות את ההמונים לתבוסות במקום ניצחונות אם במודע או שלא במודע. הנהגה מהפכנית תוכל לקום רק במאבק כנגד הנהגות של תנועות צנטריסטיות, אשר מכריזות על עצמן כמהפכניות אך בפועל מכניעות את תומכיהן לבורגנות המקומית והאימפריאליסטית, מה שמקל על ההנהגות הרפורמיסטיות להטות את מאבק ההמונים למבוי סתום, כפי שאכן קרה במצרים מול עינינו.
בארץ זו ראינו בכישלון מחזה האבסורד של “שיחות השלום” בין ישראל לרשות הפלסטינית, בבימויו של ג’ון קרי. בתפקיד האיש הרע הופיע נתניהו המסרב לשחרר את האסירים הפלסטינים וממשיך בבניית ההתנחלויות, בנגוד להבטחותיו, בעוד שאת שוטה הכפר שיחק אבו מאזן, הממשיך להשתתף במחזה למרות שתוצאותיו ידועות מראש.
מצדם, חלק ניכר מהישראלים, שוקעים יותר ויותר בביצה המסריחה של הגזענות ומוחאים כף בהתלהבות לנתניהו. לפי סקרי דעת קהל שונים, היו נותנים היום ארבעה מנדטים נוספים לנתניהו אם היו נערכות בחירות כיום. הדבר רק מוכיח עד כמה מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, שבה ליהודים פריבילגיות לעומת הפלסטינים. פריבילגיות אלה דוחפות את מרבית היהודים בישראל לתמוך במדינה המדכאת את הפלסטינים ולא משנה כמה עמוקים הניצול, העושק וההשפלה שממשלת הגזרות האכזרית מפילה עליהם.
עמדת ממשלת נתניהו בשיחות, גרמה לריחוק נוסף בין ישראל לארצות הברית. הדבר היה ברור במיוחד גם ביחס לאוקראינה, ששם ישראל לא התייצבה לצד ארצות הברית. עלינו להיות ערניים ולהבין היטב את משמעות העובדה שיחסי ארצות הברית וישראל הולכים ומתקררים. התרחקות זאת רק מדגישה עד כמה הבידוד של ישראל הולך ומחריף. מצבה הולך ומזכיר את מצבה של דרום אפריקה בסוף שנות השמונים. בידוד יכול לעודד פריצת אינתיפאדה חדשה.
לא היה צורך להיות חכם גדול כדי להבין שהממשלה של נתניהו תעשה הכול כדי למנוע אפילו את הקמתה של מיני-מדינה פלסטינית, קריקטורה של עצמאות לאומית פלסטינית. אם כך, מדוע הרשות הפלסטינית משתפת עם הדבר פעולה? התשובה היא שהיא חוששת מאינתיפאדה המונית שתצא משליטתה. הפחד שלה מונע עריכת בחירות בגדה, בחירות שבהן פתח הייתה מפסידה לחמאס, הנתפס בעיני פלסטינים רבים, הרוצים להיאבק באפרטהייד, כתנועה שתנהיג היטב את המאבק.
אולם חמאס כבר לקחה את השלטון בעזה והנה אינה מפסיקה לאותת לישראל כי רצונה בשיתוף פעולה ובשקט; האחים המוסלמים (התנועה האם של חמאס) כבר לקחו את השלטון במצרים והוכיחו שלאסלאם הפוליטי, כמו לשאר האידיאולוגיות המבוססות על תמיכה בהמשך קיומה של השיטה הקפיטליסטית, אין מענה לדרישות ההמונים. מיליוני מצרים ועמים אחרים בצפון אפריקה קיוו שההנהגה האיסלאמיסטית תעמוד בראש מהפכה דמוקרטית, והנה הממשלה של מורסי חסמה את דרך המהפכה והחלה לבנות משטר בסגנון מובארכ תחת כותרת אסלאמית. הדבר המאיס אותה על חלק ניכר מהצעירים הפעילים ובוואקום המנהיגותי שנוצר נכנסו הגנרלים אשר ביצעו הפיכה צבאית במטרה לחסל את המהפכה סופית.
באותה עת שחומסים ומדכאים את הפלסטינים ואינתיפאדה חדשה היא אפשרות ממשית, בעלי ההון תוקפים את העובדים היהודים. הביטוי הבולט ביותר הוא השכר הנמוך של מרבית העובדים בעוד המחירים עולים מעלה מעלה. על רקע זה קמים ועדי עובדים והתאגדויות בהיקף חסר תקדים. אנו מברכים ותומכים בתופעה זו. אולם באותה עת אנו משמיעים בכל הזדמנות את עמדתנו, כי התנאי לכך שמעמד הפועלים הישראלי ישבור את כבלי הקפיטליזם הוא שבירה מהציונות ומהרעיון כי כל היהודים, המעבידים והעובדים, נמצאים בסירה אחת כנגד הפלסטינים והערבים. אין פתרון אחר מלבד שבירה מהלאומנות והצטרפות למאבקו ההרואי של העם הפלסטיני לחירותו.
מדינת ישראל לעולם לא תאפשר לעם הפלסטיני לממש את זכותו להגדרה עצמית, ובמיוחד לא תאפשר לפליטים הפלסטינים, שגורשו בטהור האתני של 1947-8, לחזור לארצם. על מנת שהעם הפלסטיני יזכה לעצמאות לאומית יש הכרח להחליף את מדינת ישראל הגזענית, שהשליטה משטר אפרטהייד מהים עד הנהר, במדינת פועלים רב לאומית: פלסטינים, ישראלים, מהגרי עבודה ופליטים מהים עד הנהר.
אנו קוראים לכל מי שתומך/ת:
במהפכה סוציאליסטית עולמית,
בפלסטין אדומה וחופשית,
בשיבת הפליטים הפלסטינים
ובמדינת פועלים רב-לאומית מהים עד הנהר,
לפנות עוד היום לליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית ולקחת חלק בבניית הנהגה מפלגתית סוציאליסטית ומהפכנית לכל המאבקים הקיימים ושעוד יבואו!