יוסי שוורץ לס”א (סניף RCIT בישראל/פלסטין הכבושה) 20.05.2025
יוסי ורטר כותב ב”הארץ”:
“גם התומכים האדוקים של ממשלת הימין נאלצו להודות בפני עצמם ביום שני שחבורה כל כך מגושמת לא הייתה נבחרת לרוץ אפילו לחלם. (עיר השוטים) האופן שבו טיפלה הממשלה בסוגיית הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה הוא דוגמה לשרלטנות שפוגשת טיפשות: אפס אסטרטגיה שגורמת למקסימום נזק, ומסתיימת בכניעה גרנדיוזית ובהצגת סרטונים ונאומים אינפנטיליים של קובעי המדיניות. כך למשל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שלפני פחות מחודש איים “על הגופה שלי אם ייכנס עוד גרגר של סיוע הומניטרי לעזה”, התפתל אתמול כמו נערת גומי כשהסביר מדוע צריך להביא סיוע. או ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחליט לפני חודשיים וחצי להפסיק את כל הסיוע לעזה, כי “חמאס לא מסכים לתוכנית ויטקוף”. ואתמול, כששום דבר לא השתנה, הוא הודיע שאין ברירה, שצריך לבוא סיוע כי יש חשש מרעב, וש”סנטורים ידידותיים לישראל” שהוא מכיר (אישית!) דוחקים בו לעשות זאת.
עד כדי כך שסגן הנשיא ג’יי די ואנס, שכבר היה בדרכו לישראל, כפרס ניחומים על הדילוג של טראמפ בשבוע שעבר, ביטל את ביקורו, ככל הנראה בשל חידוש המלחמה והיעדר עסקת בני ערובה. אמש דיווח ה”וושינגטון פוסט”, מפי מקור אנונימי, כי אנשיו של טראמפ איימו לאחרונה על נתניהו כי “ינטשו אותו” אם המלחמה לא תסתיים בקרוב. במקביל, קנדה, צרפת ובריטניה פרסמו הצהרה משותפת בחומרה חסרת תקדים, בה איימו לפעול אם המלחמה לא תיפסק. הם גם מגנים את “השפה הנבזית” של שרי הממשלה. קריסה פוליטית אמיתית. לזה הוביל אותנו המנהיג העליון. לחמאס בעזה ומחוצה לה אין סיבה לשמוח בימים אלה, אבל זו בהחלט סיבה לחגוג.
המסגור התקשורתי של הזוועה המתחוללת ברצועת עזה ההרוסה הוא כתם נוסף על ישראל. גם כשערוצי הטלוויזיה משדרים מדי כמה חודשים כתבה על העזתים האומללים, הכותרת היא: “הלחץ הבינלאומי על ישראל גובר”. אין שום התייחסות למציאות המחרידה: ערימות של גופות מושחתות של תינוקות, נשים וקשישים; ילדים בני חמש או שש נמחצים, מנופפים בסירים בנקודות חלוקה, בתקווה לזכות בכמה כפות דייסה; פעוטות במצב של תת תזונה, בתמונות המזכירות את ביאפרה של שנות ה-60. המחנה ה”הומניטרי”, ברובו, לא נחשף לדבר (למעט אלה שצורכים תקשורת זרה או את “הארץ”), והמחנה הלאומי אינו מעוניין בדבר. הסבל של האחר, במיוחד אם הוא ערבי, משמח אותו.
שר ההגנה נפגש אתמול עם עמיתו האזרבייג’ני, שר ההגנה זאקיר חסנוב, כשהוא לבוש במדי הסוואה. ומה היה לישראל כ”ץ לומר לגנרל? “כבד האווז הכפול באירוויזיון הוא ההוכחה האמיתית לידידות בין הממשלה לעם”. בגלל שנתניהו כל כך קרוב אליו בקומה ה-14 בקריה, הוא אוהב “להדריך” את צה”ל, ואולי גם מדגדג לו לארח תחרות שירה“.[i]
כך, בין היתר, גם ורטר חושד שישראל עומדת מאחורי התוצאה באירוויזיון כדי לשכנע את הישראלים שהעולם אוהב את ישראל ואת נתניהו. אנחנו שומעים כל הזמן שכל מי שלא תומך ברצח העם של הפלסטינים בעזה הוא אנטישמי, ועכשיו אנחנו שומעים שהאנשים בעולם אוהבים את ישראל.
ישראל יוצאת מעזה, לבנון וסוריה!
למען מדינה דמוקרטית חילונית אחת ליהדים הישראלים ולפלסטינים, כולל הפליטים!
הערת סיום:
[i] https://www.haaretz.co.il/ty-WRITER/0000017f-da37-d494-a17f-de3723a30000