יוסי שוורט, הלס”א (סניף RCIT בישראל (פלסטין הכבושה) 20.05.2025
היום אנו מוצאים את הכתבה הבאה ב YNET:
“לידיעת יובל רפאל: שבע מדינות אירופיות הודיעו כי הן “לא ישתוקו לנוכח האסון ההומניטרי מעשה ידי אדם בעזה”. מקרון אמר כי המצב ברצועת עזה הוא “בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל”. גם הולנד תומכת בדיון על סנקציות. וממשלת ישראל? הוא עסוק במאבקים פנימיים ולא עושה דבר לנוכח הסחף. אלו ההשלכות הקשות האפשריות. נשיא צרפת מכנה את מדיניות נתניהו “מבישה”. ראש ממשלת ספרד מאיים כי “לא נסחור עם מדינה שמבצעת רצח עם”. שבע מדינות אירופיות הודיעו ביום שישי כי “לא נעמוד בשקט לנוכח האסון ההומניטרי מעשה ידי אדם המתרחש לנגד עינינו ברצועת עזה”. וכל זה קורה רגע לפני התחרות של יובל רפאל באירוויזיון. אין ספק שיש סחף חזק נגד ישראל באירופה. העובדה ששר החוץ ההולנדי קספר וולדקאמפ הודיע שממשלת הימין שלו, שנחשבת אולי פרו-ישראלית יותר מאי פעם, תומכת בדיון על סנקציות נגד ישראל, מעידה על קריסתה המדינית והתעמולתית של ישראל. נשיא צרפת עמנואל מקרון, בניגוד למה שחושבים כאן, תמיד היה במחנה הפרו-ישראלי. אם הוא מרגיש צורך להתייחס לאפשרות של רצח עם (במקום לדחות אותה על הסף) ועליו לקדם יוזמה להכרה במדינה פלסטינית (דבר שבעבר לא עניין אותו כלל), הרי זה משום שהוא רואה לחץ חזק בדעת הקהל בכיוון זה, במיוחד במיינסטרים שהוא מייצג. אמש הוא חזר על דבריו ואמר כי המצב בעזה “בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל”. בספרד הסיפור שונה: פדרו סאנצ’ס הוא ראש ממשלה של מיעוט, והישרדותו תלויה במפלגת השמאל הקיצוני אבל הוא יודע שהוא נמצא על קרקע בטוחה כשהוא מדבר נגד ישראל, משום שמפלגות הימין (והמרכז-ימין הקטלוני, שתמיד תמך בנו) פנו נגדנו. לראשונה דווח ב-ynet כי השגריר זומן לנזיפה לאחר שסאנצ’ס כינה את ישראל “מדינת רצח עם”. בהולנד, ראש עיריית אמסטרדם, פמקה הלסמה, כינה את פעולותיה של ישראל “רצח עם” וקרא לממשלת הולנד לנקוט עמדה ברורה ולגנות את ישראל על הפרות זכויות האדם בעזה. “הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית, אירופה והולנד יעמדו לצד הפלסטינים ותושבי עזה, שנרצחים באכזריות”, אמרה. גורמים במועצת העיר אמסטרדם אמרו ל-ynet כי האמירה החריפה נבעה מהלחץ הכבד המופעל בשטח, “אנחנו חוששים שערים אחרות באירופה יעשו את אותו הדבר, ולא רק בהולנד”, הוסיפו. לאחר כל זאת, ראשי הממשלה של אירלנד, איסלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, מלטה וסלובניה – מדינות הנחשבות עוינות לישראל – הודיעו אמש בהודעה משותפת: “לא נעמוד בשקט לנוכח האסון ההומניטרי מעשה ידי אדם המתרחש לנגד עינינו ברצועת עזה. יותר מ-50,000 גברים, נשים וילדים איבדו את חייהם. רבים נוספים עלולים למות מרעב בימים ובשבועות הקרובים, אם לא יינקטו צעדים מיידיים”.
“אנו קוראים לממשלת ישראל לשנות לאלתר את מדיניותה הנוכחית, להימנע מפעולות צבאיות נוספות ולהסיר לחלוטין את המצור, תוך הבטחת חלוקה בטוחה, מהירה ורציפה של סיוע הומניטרי ברחבי רצועת עזה”, הוסיפו בהודעה שגם “גינתה את ההסלמה המתמשכת בגדה המערבית, על רקע אלימות מתנחלים גוברת. הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות והגברת הפעילות הצבאית של ישראל”.
התהליך ההיסטורי הזה דומה מאוד למה שקרה למדינת האפרטהייד הדרום אפריקאית, שכמו ישראל הוקמה ב-1948. האפרטהייד הדרום אפריקאי היה יקר מאוד לאימפריאליזם המערבי ככוח נגד ברית המועצות והתנועות הלאומיות באפריקה. האימפריאליסטים המערביים החלו ליישם סנקציות נגד דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד רק מאמצע שנות ה-80, בעיקר באמצעות צעדים כלכליים. שינוי מדיניות זה הגיע כאשר האימפריאליסטים הבינו שהאפרטהייד בדרום אפריקה נידון לכישלון.
החוק המקיף נגד האפרטהייד של ארה”ב משנת 1986 הטיל סנקציות שכללו בין היתר הגבלת סחר והשקעות חדשות, והפסקת עסקאות כלכליות קיימות. ארצות הברית, יחד עם מדינות אחרות, השתמשה בלחץ כלכלי כדי לעודד את דרום אפריקה לפרק את מערכת האפרטהייד שלה.
הנה פירוט מפורט יותר:
חקיקה בארה”ב: הקונגרס האמריקאי חוקק את החוק המקיף נגד האפרטהייד משנת 1986, שמטרתו הייתה ללחוץ על דרום אפריקה לשים קץ לאפרטהייד. מעורבות חבר העמים הבריטי: גם חבר העמים הבריטי מילא תפקיד, כאשר מנהיגים ממדינות שונות כינסו פסגות כדי לדון בסנקציות ובמצב בדרום אפריקה. ביטול השקעה: הקמפיין למשיכת השקעות מדרום אפריקה צבר תאוצה משמעותית, כאשר אוניברסיטאות ומוסדות אחרים עודדו למכור את אחזקותיהם בחברות דרום אפריקאיות. השפעה כלכלית: הסנקציות ומאמצי ביטול ההשקעות נועדו לבודד את דרום אפריקה מבחינה כלכלית, ולהקשות על משטר האפרטהייד לשמר את עצמו. מאמצים בינלאומיים רחבים יותר: מועצת הביטחון של האו”ם גינתה את האפרטהייד, והעצרת הכללית של האו”ם קראה לחברות לנתק את הקשרים הפוליטיים, הפיננסיים והתחבורתיים עם דרום אפריקה. שינוי עמדה: בתחילה, כמה שותפות סחר גדולות התנגדו לסנקציות מחייבות, אך הלחץ העצום של ההמונים ברחבי העולם, וגינוי האפרטהייד והתמיכה הגוברת בסנקציות הובילו לצעדים נרחבים יותר. סנקציות 1986: ב-1986 הרחיבה בריטניה את הסנקציות שלה כך שיכללו איסור וולונטרי על תיירות והשקעות חדשות. השפעה כוללת: הסנקציות, יחד עם ההתנגדות הפנימית והדינמיקה הגיאופוליטית המשתנה, תרמו בסופו של דבר לפירוק האפרטהייד ולהקמת משטר לא גזעי. עם זאת, בגלל הבגידה של ה-ANC והסטליניסטים, המעמד השליט נשאר הקפיטליסטים הלבנים ומספר קטן של קפיטליסטים שחורים עם משטר מושחת מאוד.
בימים אלה, האימפריאליסטים המערביים מתחילים להבין שישראל אינה נכס אסטרטגי אלא נטל. אנו מזהירים את אחינו ואחיותינו המשתתפים בתנועה הפרו-פלסטינית שלא לסמוך על הכרישים ומשרתיהם . כשהם אומרים שהפתרון הוא שתי מדינות, הם מתכוונים למדינה ישראלית אימפריאליסטית חזקה לצד בנטוסטן פלסטיני.
למען מדינה דמוקרטית חילונית אחת לישראלים ולפלסטינים, כולל הפליטים!
הערות:
]1[ www.msn.com/he-il/news/other/ e/ar-AA1EVGr9?ocid=msedgdhp&pc=U531&cvid=53346895ece749cc8d4a67790d745dc0&ei=48